בית הרב גרינברג מאת שולה וידריך

הרב צבי ישעיהו גרינברג עלה לארץ מליטא בשנת 1891 עם הוריו. כאן המשיך ללמוד בישיבות, וארבע שנים אחר כך, התמנה לתפקיד ראש המלמדים (כעין מנהל פדגוגי) בתלמוד תורה שערי תורה. בתפקיד זה החזיק ברציפות 35 שנים. באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, בעריכת תדהר, נכתב כי גרינברג "סייע להרחבת גבולות שכונת נווה שלום וטרח עם ר' אהרן שלוש במציאת קונים למגרשים לשם הרחבת הישוב היהודי ביפו. השתתף ביסוד בית הכנסת אהל יצחק לחסידי חב"ד ביפו".

את ביתו (כיום, רחוב עין יעקב 7) בנה הרב גרינברג על אדמת שלוש, בסמוך לבית הכנסת אהל יצחק שהיה בין מייסדיו. הרב צבי גרינברג היה בין יוזמי הרעיון להזמין את הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) מליטא לכהן במשרת הרב של יפו והמושבות. משפחת, גרינברג חלק חצר משותפת עם הרב שאול חנא הכהן קוק ומשפחתו (אחיו הצעיר של הראי"ה). בחצר הותקנו מבני המקלחת והשירותים. יחסי השכנות בין שתי המשפחות היו הדוקים. הם שילבו עבודה, תורה, ומעשים טובים. עוד עולה שהרב אברהם יצחק הכהן קוק היה מבאי ביתו הקבועים של הרב גרינברג.

הרב צבי גרינברג ניהל את המוסד בשנים הקשות של מאורעות 1936-1939, כשהמוסד ממוקם על גבול יפו העוינת ודייריו בסכנת חיים. למרות כל זאת, כשעסקני היישוב ביקשו לסגור את המוסד בעת הקשה, הרב גרינברג סירב וטען שאסור להפקיר עמדת ישוב עברית שלא תיפול לידי זרים. ילדיו המשיכו את דרכו. הבן שמואל אבא גרינברג היה מזכיר תלמוד תורה וישיבת שערי תורה ומזכיר אגודת הפועלים ילידי ארץ ישראל, והבן יצחק גרינברג ז"ל מותיקי התלמידים של ישיבות ישיבת כנסת ישראל בחברון (סניף של ישיבת סלובודקה) וישיבת חברון בירושלים. לרב גרינברג גם בת ושמה חנה גלעדי.

בשיחה שערכתי עם בנו, שמואל אבא גרינברג, בביתו בבני ברק סיפר שנולד בשנת 1912 בבית בנווה שלום. למד בילדותו בתלמוד תורה שערי תורה בנווה שלום ומאוחר יותר למד עם אחיו בישיבת חברון. הוא זוכר היטב את הרב קוק שגר בחצר המשותפת שלהם. אף הוסיף שהרב קוק היה הסנדק שלו ושאימו תמיד סיפרה כיצד הציל אותו הרב קוק ממוות כשנולד "...והיה ללא נשימה והלב לא עבד". מסוף שנת 1947 היה בית גרינברג בקו החזית מול יפו, והומטרה עליו אש. בבית גרינשטיין הצמוד (רחוב חברת ש"ס 7א) פעלה עמדת מגן עברית של ההגנה.

תודה להניה מליכסון

.

.