בית סולל-בונה/ בית קופ"ח כללית מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בכתבה שפורסמה בעיתון מעריב (16.12.1966) סופר כי באותו חודש ערך ד"ר יעקב קפלן (1911-1989), מבכירי הארכיאולוגים בישראל, סיור לכ-300 מתושבי תל אביב על מנת להציג בפניהם שרידי אתרים היסטוריים מתקופת החשמונאים. בעוברו עם הקבוצה ליד הבניין ברחוב ארלוזורוב 101 סיפר שבניין סולל-בונה נבנה בשטח מבנה ששימש משלט למלך יהודה. בבניין היו כמה חדרים בנויים אבן ועליהם מגדל עשוי עץ שנמצא בחפירות שרוף. היה זה אחד המגדלים בקו הביצורים אותו בנה אלכסנדר ינאי במקביל לנחל הירקון.

בניין מטה קופת חולים כללית, שהיה קודם לכן בית סולל בונה ניצב בין שלושה רחובות: רמז ארלוזורוב ותש"ח. המבנה שכניסתו הראשית היא מרחוב ארלוזורוב 101 מצטיין בשני מאפיינים מיוחדים: האחד מוטיב קומת עמודים, אשר מציג את העמודים כפטריות בטון כאשר הבניין על שבע קומותיו מתנשא מעליהן והשני הוא החזיתות הזהות שיש לבנין בכל ארבע הכיוונים. הבניין בן שבע הקומות על קומת עמודים ומרתף נבנה לפי תכנונם של האדריכלים אריה שרון (1900-1984) ובנימין אידלסון (1911-1972) בין השנים 1963-1965. הוא בנוי בסגנון הברוטליסטי שהיה אופייני לראשית שנות השישים בארץ וכל קומה מודגשת בקווים אופקיים של בטון חשוף. בכל קומה שורות משרדים ושתי מעליות.

מטה קופת חולים כללית לשעבר בית סולל בונה הוא חלק משורת מבנים ציבוריים הקשורים להסתדרות העובדים הכללית ולתנועות הפועלים, שהוקמו מזרחית לגרעין הכפר סומייל (אל מסעודיה): בית הוועד הפועל של ההסתדרות, בית הספר לפעילי ההסתדרות, בית הקיבוץ המאוחד, בית נלה (לשכת המס של ההסתדרות), בית הסתדרות המורים, בית ליסין ובית המלין.

בית סולל בונה נבנה בתקופת שגשוג וצמיחה לחברה. עד בניית הבניין המפואר היו המשרדים בבית השיכון העממי (פסאז' סולל בונה, קולנוע תמר) בבניין שתכנן האדריכל דב כרמי (1905-1962) במקום שעמד קודם לכן בית יצחק-לייב גולדברג. הצפיפות במשרדי החברה בבית שברחוב אלנבי 113 הניעה את סולל בונה להקים בניין ייעודי להנהלת החברה.

בחודש אוגוסט 1960 אישרה העיריה הקמת בניין משרדים של 'חברה לבנין מיסודו של סולל בונה', על שטח של חמישה דונם, תוך התייחסות למיקום האסטרטגי. ממכתב הנימוק לבקשה: "בהתחשב על המקום החשוב הזה תוכנן הבניין בגובה של 6 קומות וניתנה לו צורה אחידה שתדגיש אותו לגבי הרחובות המסובבים ולגבי הציר הוויזואלי של רחוב בלוך". לאחר קשיים רבים, עקב שיוך השטח לאזור מגורים, אושרה התוכנית הסופית בהצבעה ביתרון של קול אחד בוועדת בניין ערים של עיריית תל אביב, כולל הקמת קומה שביעית.

בתחילת 1966, לאחר מספר שנות שגשוג רווחיות מאוד, חוותה סולל בונה קשיים כלכליים כתוצאה מהמיתון במשק. וכתוצאה מכך, נאלצה למכור את הבניין. כך, החל מסוף שנת 1966, איכלסה את המבנה החדש הנהלת קופת חולים כללית ומשרדה הרשום של סולל בונה נותר ברחוב אלנבי.

פרק נוסף בתולדות המגרש נרשם בשנת 1951 כאשר הוגשה לעירייה בחודש יוני 1951 לבניית בניין משרדים חדש של מרכז הקואופרציה. המבנה שתוכנן על ידי האדריכלית ג'ניה אוברבוך ושותפה המהנדס זלמן ברון היה בן שלוש קומות ומרתף, אולם לא נבנה בסופו של דבר ומשרדי מרכז הקואופרציה נותרו ברחוב מקווה ישראל. אולם כך נקשרו שלוש מזרועות התמנון ההסתדרותי (מרכז הקואופרציה, סולל בונה, קופת חולים כללית) בתולדות מגרש אחד.

..

.