מלון ורשבסקי  מאת דני רכט

ראשוני תל אביב ייעדו את חוף הים למלאכה ולתעשיה, אך בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת השתנתה הגישה והחלו להתייחס לפוטנציאל התיירותי של חוף הים. בתקופה של פחות משלוש שנים נסלל הקטע הראשון של הטיילת (בקטע שבין כיכר הכנסת לרחוב טרומפלדור כיום), הוקם קזינו גלי אביב, נפתחו המרחצאות החמים ובמסגרת הקמת שכונת רוזנפלד בסמוך, בנה היזם שמעון דוד רוזנפלד גם מבנה להשכרה אותו ייעד למטרת מלונאות. 

כמה שנים קודם, גל הלאומיות בסיום מלחמת העולם הראשונה הביא לעצמאות שורה של מדינות עצמאיות אשר שטחן נכלל קודם בצארות הרוסית או באימפריה האוסטרו-הונגרית. מי שנתפס לציונות היה זאב וואלוול קדישזון, חסיד אלכסנדר ותושב וורשה, אשר בבעלותו היתה פירמת 'קדישזון טינט' לייצור דיו. קדישזון גמר אומר לעלות לארץ. הוא הלך אל רבו האדמו"ר מאלכסנדר לקבל את ברכתו למהלך. גם התנגדותם של הרב שנודע בגישתו האנטי ציונית ושל בני המשפחה לא עצרו את קדישזון. הוא הגיע לארץ לבדו כבעל הון, הלך לראות את   קזינו גלי אביב  שאך נפתח והחליט בו במקום לשכור את בית המלון שנבנה בסמוך, בגבולה הדרומי של שכונת רוזנפלד. 

היו אלה ימיה האחרונים של העליה השלישית. מוסדות כמו פנסיון מוסקוביץ או מלון בן נחום (שניהם ברחוב אלנבי)  פעלו במרכזה של תל אביב, בעוד שמיקומו של מלון ורשבסקי בהנהלת קדישזון היה מרוחק וסבל מהעדר תחבורה מסודרת. קדישזון בעל היוזמה רכש ברמלה מכונית רולס רויס מעודפי חיל האוויר המלכותי, שיפץ אותה בעזרת איש מקצוע גרמני, והמכונית החלה להוביל נוסעים מנמל יפו ומתחנת הרכבת שנפתחה בתל אביב, אל מלונו של קדישזון שעל שפת הים. במודעות תואר המלון בן שלושים החדרים כ"בנוי לתפארה על שפת הים מול הקזינו. חדרים מלאי אור נשקפים אל הים. גזוזטרא לכל חדר, מים נוזלים קרים וחמים".    

חצי שנה לאחר פתיחת המלון הגיעו לנמל יפו ציפורה פייגה, רעייתו של וואלוול, יחד עם ילדיהם ועם ספר התורה המשפחתי. הארועים בפולין ותחילת העליה הרביעית הביאה אלפי עולים אל העיר העברית ואלה הביאו איתם פרוספריטי לפנסיונים שבבעלות יוצאי פולין שפעלו בתל אביב ובהם גם למלון של קדישזון. קהל אחר עליו התבסס המלון היו חרדים בני הישוב הישן מירושלים, צפת וחברון, שהעדיפו את המטבח הכשר והאווירה החרדית ששרו בפנסיון הורשאי: "מלון הפאר ורשבסקי, כשר למהדרין ושירות אירופאי מעולה ואוכל ביתי טעים". קדישזון החרדי בחר שלא לשלוח את בנו יצחק לבית הספר תחכמוני שלא היה מספיק דתי בעיניו והבן למד בתלמוד התורה של הסתדרות החרדים. יצחק היה לימים ממנהלי התיאטרון הקאמרי ומייסד מועדון התיאטרון. בנו של יצחק הוא המוסיקאי רפי קדישזון. הבן השני של  זאב וואלוול, יחיאל קדישאי, נודע לימים כמזכירו באישי וכאיש סודו של ראש הממשלה מנחם בגין. חוה ושושנה, הבנות לבית קדישזון, נשלחו ללמוד בבית הספר תלפיות.      

במהלך השנים הבאות נפתחו בסביבת חוף הים כמה וכמה בתי מלון, בינהם מלון סן רמו המפואר בביתו החדש. בשנת 1933, כשציינו כמעט עשור של פעילות מלונאית, החליטו זאב וציפורה פייגה לפרוש מהעסק התובעני. הם מכרו את המלון על תכולתו והמוניטין שצבר תמורת סכום עצום אז של שלוש מאות לירות ארץ-ישראליות. המלון המשיך לפעול בבעלות אחרת במשך עשרים שנה נוספות. המבנה נהרס בשנות השמונים ושטחו נכלל במגרש בו ניצב כיום מלון קמפינסקי.   

זאב קדישזון פתח חנות לכלי כתיבה והמשפחה עברה להתגורר ברחוב נחלת בנימין 83 בשטח שכונת כרם הגרמנים. חסידות אלכסנדר המפוארת הושמדה במהלך השואה וקדישזון הפך לחסיד לעלוב. הוא הלך לעולמו בשנת 1956 והובא לקבורה בבית העלמין זכרון מאיר בבני ברק. 

.

.

.