בית אהרן שלוש מאת אור אלכסנדרוביץ'

לעזאזל העובדות, העיקר המיתוג. בשנים האחרונות מצליח בית אהרן שלוש שבנווה צדק לעלות פעם אחר פעם לכותרות העיתונים הכלכליים, כנכס שמחירו מכפיל ומשלש את עצמו ככל שמצבו הפיזי של הבית הולך ומידרדר. מעבר לייחודו במרקמה של השכונה, תורם לנסיקת מחירו בשוק הנדל"ן הער של תל אביב גם מיתוגו כ"בית היהודי הראשון מחוץ ליפו". "עובדה" שיווקית זו שבה ומופיעה בתקשורת, כסיסמת מכירות משומנת שנועדה לסייע בניפוח מחירו ככל האפשר.

כמו "עובדות" שיווקיות נוספות, גם לתואר זה אין אחיזה בקרקע המציאות החולית של תל אביב. למעשה, הנכס הנדל"ני שמכונה היום בית אהרן שלוש, זה שיושב ברחוב שלוש שבנווה צדק, הוקם רק כחמש שנים לאחר הנחת אבן הפינה לבניין השכונה, וודאי שאינו הבית הראשון מחוץ לחומות יפו (יהודי, מוסלמי או נוצרי). דווקא משום שהעובדות הנוגעות לנסיבות בניית הבית מונחות לפנינו מזה עשרות שנים, מוזר כיצד נשתרשה הטעות בפולקלור התל אביבי, ומשם חלחלה גם ללהגם האינטרסנטי של סוכני המכירות.

העדויות הרבות ביותר הנוגעות לנסיבות ההקמה של בית אהרן שלוש מקורן בספרו של יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי. אולם, יוסף אליהו מספר על שני בתים שונים שהקים אביו אהרן מחוץ ליפו. כפי שנכתב בכמה מקומות בפרשת חיי, הבית העומד היום ברחוב שלוש 32 הוא הבית השני שהקים אביו צפונית ליפו, בית שהוקם מספר שנים לאחר הקמת נווה צדק ולא טרם הקמתה.

על פי יוסף אליהו, את ביתו הראשון הקים אהרן שלוש ב-1883, בנסיבות הבאות (עמ' 77-76 להוצאה המקורית): "עוד בשנת 1883, התחילה העיר יפו להתפתח. חלק מהיהודים בנו להם בתים מחוץ לעיר בכל השטח שנמצאים כיום שכונת "נוה שלום". את דירתנו שהיתה בבית הנקרא (דאר אלקלעה) העתקנו לבית השייך לסיניור מימון עמיאל, המשותף לבנין אהרן מויאל, שגרנו בו במשך שנים אחדות. מיום ליום היו נוספים מחוץ לעיר כמה בתים ומר אבי שהיו לו הרבה נחלאות, היה ירא שטנוץ נאצאר שלקח בכח מאדמתנו המשותפת עם מויאל ואמזליג, לא יגע לרעה גם ביתר האדמה וכדי לשים קץ לתעלולי איש בליעל זה החליט להקים בנין, שיוכיח כי האדמה הזאת יש לה בעלים. בשנת 1883 התחיל לבנות את ביתו הראשון מחוץ לעיר, בתחילה עלה בדעתו לבנות רק שני חדרים וכל הנוחיות אבל בהמשך זמן ההכנות והבנין, הגדיל לאט את הבנין שנעשה באחד הימים לבית הגון חמשה חדרים עם חצר פנימי מרווח ומוקף גנה מסודרת וגודרה. באותו הזמן בנו גם אחרים באותה סביבה בנינים חדשים והתחיל הישוב החדש מחוץ לעיר, החליט אבי להקים קומה שניה ולשכלל את הבית, כדי שנוכל לגור בו בעצמנו, משני טעמים: אחד שהאור הוא זך ומבריא ושנית לתת דחיפה ליהודים אחרים לקנות אדמה, לבנות עליה בתים ולהתישב בהם. בסוף שנת 1886 נגמר בנין הבית ואבי המנוח לא יכל לשכללו כי הבית היה ברחוק מקום מהעיר והמשפחה לא הסכימה לגור בו. עבר זמן, את הבית שכללו ולא השכירוהו, רק אבי הושיב בו שומר שהשגיח עליו ועבד את הגנה, כשהלכו הבנינים ונתרבו במדה, שהרבה משפחות יצאו לגור מחוץ לעיר. באותה שנה של 1887 התארסתי וקבעו את זמן חתונתי לחג הסוכות, החליט אבי שהגיע השעה לעבור לגור בבית החדש. שכללו וצבעו, עד שהבית נעשה להיותר יפה שבסביבה, רהט את החדרים ושבועים לפני חתונתי העתיק את דירתנו אליו. בקומה העליונה קבע דירה לאחי לי ולהאורחים, אולם לקבלת פנים וגזזטרא מרווחת ל"סוכת-שלמה". ובקומה התחתונה סדר חדרים לשאר המשפחה ולהאורחים, מלבד חדר גדול לבית הכנסת". [כל ההדגשות לא במקור – א.א.]

מהדברים שכתב יוסף אליהו עולה, כי ביתו הראשון של אהרן שלוש כלל תחילה חמישה חדרים וחצר פנימית. הקומה הראשונה בבית העומד ברחוב שלוש 32 בנווה צדק מכילה לפחות שבעה. בנוסף, לבית הראשון נוספה קומה שנייה עוד בטרם נכנסה המשפחה לבית, ושם אף השתכנו אורחי חתונתו של יוסף אליהו בשנת 1887. הבית ברחוב שלוש 32 מנה קומה אחת עד לתחילת המאה, כפי שניתן ללמוד מן הצילום המפורסם בו יושב אהרן שלוש בפתח ביתו כשמאחוריו שלושת בניו הבוגרים (צילום שצולם, ללא ספק, שנים לאחר חתונת יוסף אליהו). משום כך, ברור כי הבית המתואר בפירוט אצל יוסף אליהו, שהיה הבית הראשון שבנה אהרן שלוש מחוץ לחומות יפו, אינו הבית העומד ברחוב שלוש 32.

מאופן ניסוח הדברים ברור כי יוסף אליהו מבחין בין בית ראשון, שהוקם בנווה שלום (הכוונה היא למעשה לשכונת מנשייה. השם נווה שלום היה בשימוש היהודים לתיאור מנשייה עד סוף שנות העשרים של המאה העשרים), לבין בית שני, שהוקם בנווה צדק וקיים עד היום. הדברים מקבלים חיזוק מפתיע מן הכתוב בעמ' 80-79: "אל החתונה בבית הכלה באו מטובי ונכבדי העיר, יהודים ולא יהודים. הטקס נגמר כנהוג בבית הכלה והובילו אותנו בעגלות לביתנו, הנמצא כיום בסוף נוה-שלום מול בתי פיינגולד והשייך עתה להא' בן ציון אמזליג. השמחה בביתנו רבתה כל השבוע, מאורחים שבקרונו מדי יום ביומו, הן מצד משפחתנו והן מצד משפחתם. כך יצאתי אל שדה החיים נושא בעול משפחה, נער בן 17 שנה ורעיתי שתחיה בת 15 שנה".

פירושו של דבר, כי הבית הראשון שבנה אהרן שלוש, בו נערכה חתונת יוסף אליהו, הוקם בנווה שלום, והוא מוקם מול לבתי פיינגולד (בתים ששכנו בסמוך לחוף הים במרכז מנשייה, מרחק רב מרחוב שלוש בנווה צדק, ושנבנו ב-1904 בידי יוסף אליהו שלוש). בית זה החליף בעלים ונמכר לבן ציון אמזלג – כנראה בעקבות מעבר המשפחה לבית הגדול והמרווח יותר, אותו בית ששוכן ברחוב שלוש 32 - והפך לימים לאחד מבתי המתחם שבו התגוררה משפחת אמזלג המורחבת. הוא נהרס יחד עם שאר הבתים במתחם במהלך הקרבות במנשייה ב-1948.

העובדה שאהרן שלוש בנה שני בתים במועדים שונים מחוץ לחומות יפו עולה גם מן הקטע הבא מתוך פרשת חיי (עמ' 87): "בזמן שהתחילו לישר את המגרש על יד ביתנו הראשון בנוה-שלום ולהוריד את הגבעה להעמק, בזמן החפירה בו מצאו רצפת אבני-שיש עתיקה שעליהם היו כתבות עתיקות בשפה עתיקה".

הבית ברחוב שלוש 32

בפרשת חיי מתוארות גם נסיבות בניית ביתו השני של אהרן שלוש (עמ' 103-104): בשנת 1893-94 באה לארץ חברה צרפתית שבראשה עמד אדם נכבד והגון "בנפוס" שמו, והתחילה לבנות מסלת ברזל מיפו עד ירושלים. קונצסיה זאת נתנה על ידי ממשלת תורכיה בקושטא ליהודי יוסף ביק נבון יליד ירושלים והוא מכרה לחברה הצרפתית. שנים אחדות נמשכה העבודה. את הפסים הניחו פועלים שהובאו באופן מיוחד ממצרים, מהתחלת שכונת נוה-צדק הפועלים האלה היו נאלצים לחפור תעלה עמוק באדמה, כדי להניח את הפסים בשטח אדמה ישרה. שנה אחרי בנין התעלה בנינו את ביתנו הגדול, שבו נמצא כיום בית הספר לבנים ולבנות המעורב ובית הכנסת שלנו. בבית זה גרה כל משפחתנו. גם אני ואחי הנשואים כעשר שנים ואחרי כן ברשות אבי גרנו כל אחד עם משפחתו בבית מיוחד, רק אבי וביתו נשארו בבית הזה עד זמן המלחמה העולמית".

יוסף אליהו קושר בין זמן חפירת החפיר בין נווה צדק לשכונה הטמפלרית ולהאלה, בו עברו פסי הרכבת, לבין זמן בניית הבית העומד היום ברחוב שלוש 32 (מזוהה גם כבית הספר המעורב, שאכן פעל במקום שנים ארוכות, וכמקום משכן בית הכנסת של המשפחה). מאחר שהרכבת לירושלים נחנכה בסוף ספטמבר 1892, יתכן שהבית נבנה סמוך לתאריך זה. הדבר תואם גם את טענת ארוני שלוש (נינו של אהרן שלוש), שלדבריו סיפר לו אביו שגר בילדותו בבית כי הבית נבנה רק לאחר הולדתו בשנת 1891. ארוני גם כותב בספרו "מגלאבייה לכובע טמבל" בעמ' 37 כי המשפחה נכנסה לבית זה בשנת 1892.

בהמשך חוזר יוסף אליהו ומדבר על הבית הגדול שבנווה צדק (עמ' 108): "באותו ליל שבת, בביתנו הגדול בשכונת נוה-צדק ששימש משך שנים לאחר כך לבית הספר תחכמוני, שבו גרה כל משפחתנו ושעמד לו בודד על החולות הרחק מיתר הבתים הקטנים הנטושים פה ושם, קרה המקרה שהרעיד את לבנו". ייתכן שהוא מכנה את הבית בשם "הגדול" משום שהיה גדול בהרבה מן הבית הראשון. בכל מקרה, ברור מהדברים כי אינו זהה לבית הראשון שבנה אהרן שלוש – זה שבו התקיימו חגיגות החתונה של יוסף אליהו שלוש בשנת 1887 – ולכן גם אינו יכול להיות הבית הראשון שבנה אהרן שלוש למשפחתו מחוץ לחומות העיר העתיקה. מן הסתם גם אינו "הבית היהודי הראשון מחוץ ליפו".

.

.