בית ק.ד.ם מאת דני רכט

רחבת הי"א בפינת רחובות ויצמן ובארי נחנכה בספטמבר 1974, ביום השנה השני לטבח הספורטאים ישראלים שהשתתפו באולימפיאדת מינכן - תחרות המקדשת את האחווה האנושית. זהו אתר ההנצחה הראשי לחללי מינכן, אך לא הראשון. קדמה לו ההנצחה בבית ק.ד.ם שברחוב מרמורק - ביתה של ההתאחדות לספורט.

ברחוב מרמורק 4-6, בגבולה המערבי של שכונת שפק (מחנה דן), עוד ניצבו ב-1971 בית מרדכי פיסטר (שנבנה באמצע שנות העשרים על ידי משה לוברניצקי) ובית זלמן ווכמן. בתים עזובים אלה היו בבעלות ידי איש העסקים מנשה אצלאן (1875-1967). באותה השנה, ארבע שנים לאחר מותו של אצלאן, נמכרו הבתים לקבלן נחום קלקא, שהרס אותם ובנה בשטחם את בית ק.ד.ם - בית משרדים מודרני לתקופתו בתכנון האדריכל מ. פלקוביץ (משרדו ברחוב ישעיהו 19). שתי קומות בבניין שימשו את משרדי ההתאחדות לספורט, אגודה עות'מנית אשר נוסדה במטרה לפתח את הספורט בארץ.

בספטמבר 1973, יום השנה הראשון לרצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, הוקם במקום אולם שהנציח את זכרם ושמו מרכז התרבות והספורט ע"ש 11 חללי אולימפיאדת מינכן 1972. במכתב מתאריך 23.5.1974 מאת שמואל ללקין, מזכ"ל ההתאחדות לספורט, שמוען לועדה לבניין ערים נכתב כי "השטח מיועד בחלקו לאולם שבו ירוכזו נושאים הקשורים בהנצחת י"א חללי מינכן, ספורטאים שנפלו במלחמות השונות וכן חדרים המיועדים לפעילות ציבורית בשטח הספורט והחינוך הגופני". בנוסף, הנציחה ההתאחדות לספורט את הנרצחים בשלט זכרון שנקבע על גג הבניין.

.

.