בית רוזנמן (מפקדת הש"י) מאת דני רכט

על שלט שהוצב בחודש נובמבר 1990 ליד הבית שברחוב מלצ'ט 19 נרשם בעברית ובאנגלית: "בבניין ששכן כאן פעלה בשנת תש"ח (1947-1948) מפקדת הש"י (שירות הידיעות) של ההגנה, צבא המדינה שבדרך. היתה זו ראשיתם של שירותי המודיעין של צה"ל".

אדמת מטלון-קרסו במרכז העיר נרכשה בשנת 1925 וחולקה ל-52 מגרשים לבנייה. מגרש מס' 51 היה בבעלותו של גרשון רוזנמן, יוצא פולין. בשנת 1932 שכר רוזנמן את האדריכל האדריכל יהושע שטיינבוק-שני (1901-1956), ממיסדי אגודת המהנדסים והאדריכלים, שפתח באותה השנה משרד עצמאי. שטיינבוק תכנן עבור רוזנמן בית בן קומה אחת פשוט למראה ובו שלושה חדרים. רוזנמן היה נשוי לשושנה. הוא הלך לעולמו ב-1975 וקבור בבית העלמין קריית שאול.

בשנת 1942 הקים יוסף ברץ (1890-1968) את הוועד למען החייל. הוועד בראשו עמד ברץ במשך שנים ארוכות דאג לאינפורמציה לחיילים הנלחמים עבור הוד מלכותו המלך הבריטי, טיפל בקשר עם משפחות החיילים בארץ, סיפק לחיילים ביגוד מתאים כמו גם תשמישי קדושה. משרדי הוועד למען החייל פעלו בבית רוזנמן שברחוב מלצ'ט. בשלהי שלטון המנדט ולקראת המאבק על עצמאות המדינה הוקצה חדר אחד במשרדי הוועד למען החייל לרשות משרד הש"י - שירות הידיעות של 'ההגנה'. קודם לכן פעל שירות הידיעות מדירה ברחוב בן-יהודה. לאחר הקמת צה"ל הפך הש"י לאגף המודיעין של צבא המדינה הצעירה.

בשנות הארבעים רכש הקבלן ישראל אלטמיד את בית רוזנמן. אלטמיד, גם הוא מיוצאי פולין, היה מקורב לתנועה הרביזיוניסטית. לאחר הריסת בית רוזנמן נבנה במקומו בשנים 1949-1950 בית משותף בן שלוש קומות, ביוזמת חברת בית מלצט 19 בע"מ שבבעלות אלטמיד. את הבית החדש תכנן האדריכל שלמה גפשטיין (1882-1961), גם הוא מאנשי ז'בוטינסקי. בבניין נבנו בסטנדרט גבוה דירות בנות חדר וחצי, שני חדרים ושלושה חדרים אותן מכר הקבלן.

שנתיים לאחר אכלוס הדירות (1952) הסתבך הקבלן בפרשה שהתפרסמה בעתונות התקופה. למשטרה הגיע מכתב שקשר בין אלטמיד לבין אספני בולים בחו"ל. בחיפוש שנערך בדירתו החרימה המשטרה בנוסף על בולים ישראליים, אוסף יקר של בולים בינלאומיים בשווי של עשרת אלפים לירות, אותו מצאו השוטרים בדירה. בשעת החיפוש הבחין אחד השוטרים כי אשת הקבלן התחמקה מהדירה בצורה שנראתה לו חשודה. השוטר עקב אחריה עד כניסתה לדירת אחד השכנים והסתבר כי היא ניסתה להסתיר שם מאה סוברנים (מטבעות זהב). אלטמיד נעצר לאחר שלדברי המשטרה, עמד לעזוב את הארץ בדרכו לחו"ל. בחקירתו טען הקבלן כי תכנן לטוס לקנדה בכדי לבקר את בני משפחתו שם ולא היה בכוונתו להבריח את הבולים לחו"ל. עוד טען כי כשם שאנשים אחרים משקיעים בזהב, דולרים, תכשיטים וכו' הוא בחר להשקיע בבולים ובמטבעות ואין בכך כל פגם. הוא שוחרר בערבות של שלושת אלפים לירות ונאסרה יציאתו מהארץ.

תודה לד"ר ניר מן

..

.