בית דגליך ואהרונוביץ' (דירת אייבי נתן) מאת הניה מליכסון, דני רכט

אדמת יעבץ בצפון הישן נגאלה בשנת 1930 (שנה אחרי גאולת אדמת שכונת רמה הסמוכה) וחולקה למגרשים. את מגרש מס' 7 רכשו יעקב דגליך ושותפו סיני אהרונוביץ'. בחודש ספטמבר 1932 קיבלו דגליך ואהרונוביץ' היתר בנייה לבית קטן בן ארבעה חדרים ומעליו גג בטון. בהיתר צויין ש"לא תותר הקמת קומה נוספת על הבניין הזה". הבית שרד עד שנות השישים. אז נמכר המגרש והבית הקטן נהרס. במקומו בנתה חברת רקם בית מגורים משותף בן ארבע קומות עם חנייה ומעלית. בכל אחת מקומות המגורים (ב', ג', ד') יש שתי דירות בגודל של 2.5 חדרים כל אחת. באחת הדירות בבית המשותף שברחוב הלפרין 6 התגורר בשנות השבעים אברהם "אייבי" נתן. בהמשך עבר נתן להתגורר ברחוב שטריקר 1 שבצפון העיר.

אברהם "אייבי" נתן נולד בעיר אבאדאן שבאיראן ב-29 באפריל 1927. בהיותו בן 12, עברה משפחתו לעיר בומביי (כיום מומבאי) שבהודו, ומגיל 17 שירת בחיל האוויר המלכותי. בימי מלחמת העצמאות, התנדב כטייס לחיל האוויר הישראלי, במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). בשנת 1951 נשלח לבריטניה לעבור אימון כטייס המוסקיטו הראשון של חיל האוויר הישראלי, ופרש מהשירות הצבאי באותה שנה. בשנות החמישים עבד כטייס באל על ובדצמבר 1958 התפטר.

שנה אחר כך פתח את מסעדת קליפורניה בדופן בית פסאז' הוד ותאטרון הקאמרי. קליפורניה התפרסמה בזכות הצ'יזבורגרים האמריקאים, כמו גם בזכות היותה מקום מפגש מעודכן לחוגי הבוהמה בעיר. בקליפורניה נפגשו עיתונאים, אמנים, פוליטיקאים ומשוררים. וממנה יצאה הקריאה לבטל את הממשל הצבאי בישובים הערבים.

בשנת 1961 יצא לאור 'שכר התאווה', ספרו הראשון של אייבי נתן. הספרון נכרך בכריכה רכה ונמכר בקיוסקים במחיר של 1.25 ל"י. למרות שהמחבר ציין על גבי העטיפה הפנימית כי "כל הדמויות בספר הן פרי דמיונו של המחבר" אי אפשר היה שלא להבחין כי לגיבור הספר אלן יש ביוגרפיה דומה דומה לביוגרפיה של אייבי נתן המחבר.

בתקופת קליפורניה מצא את עצמו אייבי מעורב יותר ויותר במיזמי השלום והאחווה, ובשנת 1965 רץ לכנסת בראש רשימת נס שקיבלה אלפיים קולות (אחוז החסימה עמד על כ-12,000 קולות). ההפסד הצורב לא שבר את אייבי שהכריז כי אם מאה אלף ישראלים יחתמו על עצומת שלום שיזם, הוא יטוס בעצמו למצרים במשימת שלום. כדי לקדם את קמפיין השלום, שכר אייבי את המגרש שבפינת רחובות ריינס ופרישמן, מרחק 200 מטר ושתי דקות הליכה מקליפורניה, והציב בו מטוס דו-כנפי מיושן מתוצרת חברת סטירמן. על המטוס נכתב "שלום 1" בעברית, ערבית ואנגלית.

בתאריך 28 בפברואר 1966 יצא אייבי נתן עם המטוס למצרים, תוך שהוא עובר במופגן על החוק וזוכה לסיקור נרחב מהעתונות. אייבי הצליח לנחות בשדה התעופה של פורט-סעיד (משם גורש למחרת), אך בארץ נפוצה שהמטוס התרסק וכל מוקיריו התכנסו במסעדת קליפורניה. רק בהמשך התבררה הטעות, מה שהביא לסיפור חשיפה עוד יותר גדולה. בשתי הפעמים בקשתו להיפגש עם הנשיא גמאל עבד אל נאצר על־מנת למסור לו עצומה הקוראת לשלום, נדחתה. והוא גורש בחזרה לישראל יחד עם מטוסו. אייבי נתן שהפך לאישיות ידועה בעולם, ערך מסע עולמי בן חודשיים לקידום השלום.

בתחילת 1973 רכש נתן אנייה, וקרא לה "ספינת השלום". ב־18 במאי החל להפעיל באנייה, שעגנה מול תל אביב, בתחומי המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, תחנת רדיו ששידרה מוזיקה ושידורים הקוראים לשלום. התחנה השמיעה מוזיקה מודרנית שלא הרבו להשמיע בתחנות הממסדיות באותה תקופה וזכתה לפופולריות. נתן רתם את התחנה למבצעים הומניטריים, דוגמת תרומות לנזקקים באזורים מוכי רעב. ב-1 באוקטובר שנת 1993, הפסיקה תחנת השידור הפירטית קול השלום את שידוריה אחרי עשרים שנות פעילות והספינה הוטבעה.

תחנת קול השלום ("The Voice of Peace") שידרה מספינה ששטה בים התיכון מול חופי ישראל, מוזיקה וקריאות לשלום. התחנה שידרה ב-AM בתדר KHz‏ 1,540, ומאוחר יותר הוסיפה משדר FM סטריאו בתדר MHz‏ 100. שידורי התחנה נקלטו היטב ברוב חלקי הארץ ואף בקפריסין. הכנסות התחנה נבעו משידור פרסומות. התחנה שידרה 24 שעות ביממה, בעידן שבו ניתן היה לקלוט רק תחנות ממסדיות של קול ישראל וגלי צה"ל הייתה התחנה אלטרנטיבה. בין השדרנים הבולטים היו עופר נחשון, גד ביטון ואריק לב. התחנה זכתה להצלחה. היא שידרה בעיקר באנגלית. ביום הולדתו ה-80 של אייבי נתן הוצב שלט הנצחה בחוף גורדון מול מקום עגינת ספינת קול השלום. אייבי נתן פעל לאורך שנים רבות למען מוכי גורל בעולם השלישי, וערך מבצעים הומניטריים רבים. אייבי הלך לעולמו בתאריך 27 באוגוסט 2008.

..

.