רחוב אלנבי בתחילת שנות השלושים. מבט מכיכר מגן-דוד לכיוון צפון-מערב. שני משמאל הוא בית יעקב שלוסברג (תכנון: יצחק שוורץ) שנהרס לטובת בניית קולנוע רמון, הוא קולנוע אלנבי.

קולנוע רמון (לימים אלנבי) מציג את הסרט Ende schlecht, alles gut. הסרט בבימוי פריץ שולץ יצא לאקרנים בגרמניה בשנת 1934 והוקרן בארץ שנה אחר כך.

קולנוע רמון בלילה, 1934. שני הצילומים מתוך אוסף ירוחם ורדימון © (שניהל את קולנוע מוגרבי וכן מנהל, שותף ובעלים של קולנוע אלנבי), באדיבות בנו, ראודור ורדימון. בשנת 1937, התגלה סכסוך בין בעלי קולנוע רימון (אלנבי 58 פינת נג'ארה 20-22 פינת גדרה 19-21 פינת הלל הזקן 7). הדברים הגיעו לכך שהאדון ארדמן ניסה לגרש את שותפו, האדון ורדימון ממשרד הקולנוע שבקומה השניה. אלא שורדימון התנגד, ואז היכו אותו ארדמן ושני פקידיו. בבית משפט השלום קנס השופט הבריטי בודילי את ארדמן ואת פקידיו והמליץ למשטרה לסגור את הקולנוע. בעקבות הארוע ובהמשך למערכת היחסים העכורה, רכש ורדימון את חלקם של ארדמן וקולקביץ' שותפיו. ולאחר שיפוץ נפתח בית הקולנוע מחדש בשם: קולנוע אלנבי.

רחוב אלנבי בשנות החמישים. צילום של A.L.Goldman מתוך הספר The Burning Bush (הוצאת קרני, 1957. תודה לעידו ששון). לצד הרחוב נראים בית שמעון בנין, קולנוע אלנבי, בית גרשון לוין ובית פולישוק.