שוק בזל / מגדל מרום בזל מאת דני רכט

במהלך שנות השלושים נבנתה תל אביב מודרנית, חדשה ובסגנון הבינלאומי שהיה אופנתי אז בחוגי האדריכלים באירופה. אך בתחום השווקים נותרה העיר מפגרת מאחור. באמצע שנות השלושים פעלו בעיר כמה שווקים. חלקם גדולים כמו שוק הכרמל והשוק שבשכונת מרכז מסחרי. חלקם שכונתיים כמו שוק נווה שלום, שוק הרצל, שוק שלוש ברחוב שבזי ואחרים. כל השווקים האלה פעלו תחת כיפת השמיים ובתנאי הגיינה ותברואה קשים, מה שגרם מדי פעם להתפרצויות מחלת הדבר. בנוסף, בכל שטח העיר החדשה שנבנה (שנקרא לימים הצפון הישן) לא היה אזור שהוגדר למטרת מסחר בפירות וירקות, ותושבי הסביבה נאלצו "לעשות שוק" הרחק מביתם החדש ולהיטלטל עם מצרכי המזון בדרכים לא סלולות.

מתכנן הערים פטריק גדס הבין כבר בשנות העשרים את הצורך העתידי בשוק ובתכניתו המפורסמת הקצה שטח לשוק קמעונאי בסביבה שנחשבה אז סוף העולם. הבלוק העירוני שנתחם לימים בין רחובות בזל, השל"ה, אלקלעי ואשתורי הפרחי יועד לשמש פונקציות עירוניות. התיקון לתכנית גדס משנת 1938 גם הגדיר את הבניינים סביב המבנן כבתים בעלי חזית מסחרית, מה שאיפשר את בניית החנויות וקבע את אופייה של הסביבה לעתיד. בסוף שנות השלושים בנתה העיריה שני שווקים מרכזים בעלי תקרה (בשונה משוק הכרמל המרכזי, אך הלא מקורה). שוק בזל לשירות אוכלוסיית צפון העיר ושוק העליה שהחליף את השוק בשכונת מרכז מסחרי. שוק בזל תוכנן על ידי צוות התכנון העירוני בראשות האדריכל יצחק רייך. סככת השוק הגדולה הוקמה על ידי הקבלן ברמן בפינת הדרום-מערבית של המבנן. ממזרח נבנתה תחנת כיבוי האש של מכבי אש מתנדבים, והמגרש הגובל מצפון (לימים בית מגן דוד אדום) שימש כתחנת עבודה של מחלקת התברואה העירונית. בנוסף לפירות וירקות נמכרו בשוק גם עופות, דגים ומוצרי מכולת. בשנת 1945 הוצב באיטליז הבשר מקרר חשמלי ראשון. ראשי העיריה ותושבי הסביבה תלו תקוות רבות בשוק החדש ובחברת שוק בזל שניהלה את המקום, אלא שבמהלך השנים הלך השוק ודעך.

בשנות השמונים החליטה העיריה לפנות את המתחם כולו ולתכננו מחדש. על הסיבות העיד מר יחיאל זילבר שניהל אז אגף נכסי העירייה בעירייה: "אותו מגרש היה מגרש ששימש שוק סגור... שוק בזל קראו לו. השוק הזה הידרדר כי לא בדיוק היו קונים בשווקים כאלה. היו שם מין חנויות מכולת שהשתלטו על שטחים, דגים... בקיצור לא מקום שהיה נעים להיכנס. בצמידות למקום היתה תחנת עבודה של אגף התברואה בת"א. היה בנין מכבי אש... ופתאום מוקף עם כל מיני רחובות צרים וכל מכונית שהיתה צריכה לצאת היתה צריכה לעבור דרך רחובות צרים וצפופים של מגורים. על כן סוכם לפנות את כל המתקנים האלה ולעשות פרוייקט בניה למגורים שיהלום את הסביבה, ולא רק יהלום אותה אלא יעלה אותה בתוך הרמה האורבנית".

בהמשך, פורסמה בשנת 1986 תוכנית תא/ 2333 שמטרתה להעביר/ לבטל את שוק בזל, תחנת כיבוי אש ואגף התברואה ולאפשר בניית מגורים ומרכז מסחרי שכונתי במקומם. רוכשי המתחם התחייבו לבנות על המגרש בנין מגורים ובנין מסחרי וכן לבצע עבודות פיתוח ופינוי של מבנים שהיו במקום, הכל לפי תוכניות שאושרו ע"י העירייה. על שטח שוק בזל לשעבר נבנה פרוייקט היוקרה מרום בזל, מגדל ראשון בחלק זה של העיר ההסטורית. בשטח תחנת הכיבוי לשעבר נבנה בית הרופאים וחניון תת-קרקעי גדול. על גג החניון, במפלס הרחוב, נסללה כמטלה ציבורית לחברה היזמית, כיכר בוני העיר המוקדשת להנצחת קבלנים ובונים שבנו ויזמו בתל אביב בעבר.

תחנת כיבוי האש בבנייה במבט לכיוון מערב. משמאל נראית סככת שוק בזל. צילום מתוך ארכיון מכבי האש. תודה לליאור טהרני.

שוק בזל, תחנת כיבוי האש שבנייתה הושלמה, ושיכון מפדה אזרחי (עדיין בבנייה). מבט לכיוון מזרח. צילום: רודי ויסנשטיין, 1946.

תרגילי סדר של חניכי בית"ר בצפון תל-אביב. משמאל נראה שוק בזל. צילום באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי.

פרוייקט היוקרה מרום בזל, מגדל ראשון בחלק זה של העיר ההסטורית. צילום: רחל רמרז, 2013.

הצעה עקרונית לבינוי (ייזום: עזרא ובצרון) בשטח מתחם בזל. התכנית בוצעה תוך מספר שינויים.

שנת 1945. חברת שוק בזל מודיעה בלשון מליצית על ההרשמה לבשר: "אודות למקרר החשמלי שהכנסנו לאטליזנו נוכל להשביע את רצון הקהל".

..

ערכים בסביבה

.

בית סולניק (ביח"ר סרג-עדין)

שירות התברואה צפון / בית מד"א

בית חרושת סינדיקט הקרח

מאפיית אחדות