בית יעקבזון (דירת לבונטין)   מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

הבית הניצב בפינת שדרות תרס"ט 1 ושדרות בן-ציון 31 ומשקיף אל כיכר הבימה הוא ביתו של הפרדסן האמיד זלמן יעקבזון. במעקה חדר המרגות של הבית הותיק עוד אפשר לראות את האות J - האות הראשונה בשם בעל הבית.  בית הדירות נבנה ב-1935 בסגנון הבינלאומי על ידי האדריכל יוסף מינור ובשיתוף האדריכל עמנואל הלברכט. קבלן הבניין היה אברהם פינקלשטיין.  

יעקבזון היה מראשוני הפרדסנים בארץ ישראל וניהל את חברת פרדס ליצוא הדרים. בבעלותו היה גם פרדס בדרום העיר שנמכר לעיריה ועליו נבנו בית הספר ביאליק, גן ילדים נווה שאנן ומוסך שירות התברואה. בשנותיו האחרונות התגורר זלמן דוד לבונטין (1856-1940) בדירה בבית חתנו זלמן יעקבזון, שהיה נשוי לרוזה (שושנה) בתו של לבונטין (אשר קודם לכן התגורר בבית זלמן לבונטין ברחוב יהודה הלוי). 

בדירה אחרת בבניין שחוברה משתי דירות מקוריות התגורר הגיס אליהו לבונטין (1890-1966) יחד עם אשתו דבורה-דוסיה (1903-1984).  קודם למעבר התגורר אליהו בבית לבונטין אותו בנה ברחוב מזא"ה. ב-1958 עברו  אליהו ודבורה להתגורר בבית לבונטין ברחוב כורש שהיה בבעלותם. 

זלמן יעקבזון באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

נולד בזאגר, פלך קובנה בשנת תר"מ (30.6.1880), לאביו ר' מרדכי (מראשוני רחובות, בן ר' שרגא פייבל, תלמיד ר' ישראל סלנטר בסלובודקה, חובב ציון, מגדולי הסוחרים במוסקבה, ואח"כ חבר ב"מנוהה ונחלה", מקוני הקרקע הראשונים ברחובות ובונה בתים לשיכון תלמידי-חכמים עניים בירושלים, בן ר' יוסף , שעלה ארצה בתרט"ז בספינת-מפרש ונפטר בירושלים) ולאמו אסנה בת הרב אליעזר קצנל בוגן ממשפחת 17 דודות של רבנים. למד תורה ממורים פרטיים והשתלם בהשכלה עברית (מפי אברהם אידלסון) וכללית במוסקבה, ומשעלה ארצה ב-1894 המשיך ללמוד בבית סבא בירושלים ואח"כ למד וגמר את מדעי הספרות בסורבון בפאריס, ובאותה תקופה היה סופרו הפאריסאי של "הצופה" הוארשאי ושל עתונים רוסיים.  משגמר את לימודיו בפאריס חזר לרוסיה, נשא לאשה את שושנה בת זלמן דוד הכהן ליבונטין (ממיסדי ראשון לציון. ותיק בעסקנות הציונית, המיסד והמנהל הראשון של בנק אפ"ק בארץ) ועסק במסחר ברוסיה.  

ב-1912 עלה ארצה בשניה ונשאר בקביעות בארץ. באותה שנה החל, בין הראשונים, לעסוק באכספורט פרי הדר. בשנות 1917/18, בתקופת גרוש תל-אביב ויפו ועם רכוז הגולים בצפון הארץ נענה לבקשת ידידו מאיר דיזנגוף , לנהל את פעולות "ועד ההגירה" בטבריה והסביבה לעזרת המגורשים. בשנות 1919/20 היה מפקח כספי בועד הצירים (ההנהלה הציונית). משנפתחה מחדש הדרך לאכספורט פרי הדר פתח שוב את משרדו ביפו, נטע פרדסים ברחובות והשתתף בפעילות בחיי צבור הפרדסנים. בשנות 1925/41 היה מנהל "פרדסנים מאוחדים", "פרדס" ו"פרדס סינדיקט" ובשנות 1935/40 היה חבר בועדות ממשלתיות שונות לפיקוח ולשיווק פרי הדר.

עזר לחותנו ז. ד. ליבונטין בעבודתו לבנין ביתהכנסת הגדול בת"א והיה חבר הועד שלו במשך כמה שנים. פעל הרבה למען בנין ביה"ס החקלאי בפרדס חנה ובמשך כמה שנים היה יו"ר הנהלתו. צאצאיו: הלל, עמנואל, דניאל, לאה אשת יצחק (אדי) צוקר. נטיעות ראשונות בשדרה

.

.