כיכר המדינה מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בראשית שנות הארבעים תכננו מהנדס העיר בן-סירה (שיפמן) וצוותו את הצפון החדש. הכוונה לשטח שממזרח להמשך רחוב יהודה הלוי (לימים רחוב אבן גבירול). בשטח זה קבעו המתכננים שלוש כיכרות ראשיות. הראשונה, כיכר אהבת ציון (מפגש רחובות פנקס, ברנדייס, ליפסקי, דה-האז ורמז כיום) נסללה ללא מעגל תנועה. השניה בהמשך רחוב פנקס בוטלה (בשטחה ניצבים כיום בית יד לבנים ומגדלי צמרת), השלישית היא כיכר המדינה - מעגל התנועה הגדול בעיר.

שטח בצידו הדרומי של המשך דרך קיבוץ גלויות - לימים רחוב ז'בוטינסקי (בין הרחובות רמז והלסינקי כיום) היה בבעלות 'החברה לשיכון עממי' וזו מכרה בתחילת שנות הארבעים את מחצית הכיכר הדרומית (שהיתה כלולה בשטחה) לאנשים פרטיים. מדובר היה אז באזור נידח וזול יחסית כשנקודת היישוב הקרובה ביותר אז היא חלקו המערבי של הכפר ג'מאסין אל ע'ארבי.

בשנת 1951 הכריזה העירייה על תחרות לעיצוב הכיכר. במהלך שישים השנים הבאות עלו וירדו עשרות הצעות ותכניום הנוגעות לפניה של הכיכר הגדולה בעיר. הבולטת בהן היא הצעת האדריכל הברזילאי פרופ' אוסקר נימאייר (1907-2012) שגלה אז בארץ לתכנן בשיתוף עם האדריכלים אבא אלחנני (1918-2007) וישראל לוטן (1913-1997) את הכיכר. התוכנית הוצגה כחלק מתערוכה שהתקיימה באותו חודש במלון דן בתל אביב והציגה מעבודותיו של נימאייר (אוניברסיטת חיפה, מגדלי נורדיה, וכו').

הכיכר הוזכרה בעיתונות לראשונה באמצע שנות החמישים. בשנות השישים שימשה הכיכר לפעילות ציבורית מגוונת. הוקמו בה אהלי קרקס (כדוגמת מדראנו, טוקיו, קולוסיאום) לתקופות ארוכות. התקיימו בה אירועי שבוע השריון של צה"ל (העירייה אימצה את גייסות השריון ותושבי העיר חגגו את חגם). והחל מסוף שנות החמישים שימשה הכיכר גם כמוקד של מחאות והפגנות. אחת הראשונות היתה של בעלי המוניות בתל אביב, אשר הפגינו בכיכר בשנת 1957. ההפגנה הגדולה ביותר (מיליון איש בקירוב) , נערכה בכיכר בקיץ 2011 במחאה על יוקר המחייה.

לאחר עיכובים רבים, החלה בשנת 1970 בניית מעגל הבתים החיצוני שכתובתם היא רחוב ה' באייר. מדובר בטבעת של מבנים זהים בני חמש קומות כל אחד, המחופים בלבני סיליקט. בכל אחד מהבתים יש קומת מסחר במפלס הרחוב וארבע קומות מגורים. הבתים בנויים כמעין פירמידה הפוכה כשהקומה העליונה היא הגדולה ביותר, ואילו התחתונה היא הצרה. החל משנות השבעים הוקפה הכיכר כולה בחנויות יוקרה רבות והמושג 'כיכר המדינה' הפך שם קוד לאלפיון העליון. בכיכר עצמה נסללו שבילים, מוקמו ספסלים ותאורת רחוב, וניטעה בה צמחיה מגוונת של עצי זית ושקמה.

לאחר מאבקים שנמשכו עשרות שנים של בעלי הקרקע ויורשיהם שרצו לממש את נכסיהם, החלה בשנת 2019 הבנייה בשטח כיכר המדינה, כשבשלושת גושי הבנייה נבנים למעשה שישה מגדלי מגורים ובהם 450 דירות.

בטקס שהתקיים ליד בית הספר הולץ בתאריך 31 באוקטובר 1968 הפכה דרך חולון לדרך חיל השריון. שבוע גייסות השריון (החייל המאומץ של תל אביב) נפתח ארבעה ימים קודם בטקס שהתקיים בכיכר המדינה, עם פתיחת חניון חיל השריון על ידי ראש העיריה מרדכי נמיר.

חניון השריון בכיכר המדינה. חגם של גייסות השריון נחגג בתל-אביב, העיר המאמצת.

כיכר המדינה ממגדל משה אביב. צילום: רונן אשר, 2014.

..

ערכים בסביבה

.

בית ברשקב (דירת אחוזבית וייס)

בית ליסין

שיכון עובדי תנובה ב' ברחוב ויצמן

בית חיים בוצ'קו