כפר סואלמה מאת אורי טל

היישוב הבדואי סואלמה (Arab-es Sawalme) היה בעבר סמוך לגבול התוחם את העיר עם השטח המוניציפלי של רמת השרון, בקרבת מרכז הטניס רמת השרון ושכונת המשתלה. אדמות היישוב, כ-3900 דונם, השתרעו עד לואדי סמארה (נחל הדרים כיום) במזרח ועד לנהר עוג'א (נחל הירקון) בדרום. בשנת 1922 מנה מספר אנשי הכפר 70 נפש. במפקד 1931 התגוררו ביישוב 429 איש (218 גברים ו-211 נשים). בשנת 1945 עמד מספר התושבים על 800 (מתוכם צוינו שני תושבים כיודעי קרוא וכתוב) וב-1948 התגוררו בכפר 928 תושבים. תושבי הכפר עסקו בגידולי תבואות, כרמים והדרים והיו מוכרים את מרכולתם בשוק של פתח תקווה. אולם הגידול העצום (מ-70 ל-928 נפשות תוך 26 שנים) יכול להעיד כי חלק מהתושבים עבדו ביישובים העבריים בסביבה.

היישוב התקיים עד שנת 1948. על פי מקורות פלסטינאים תושביו עזבו את המקום ביוזמתם בתאריך 30.3.1948 עקב חששם מהכוחות הציוניים שהשתלטו באותה עת על כל רצועת החוף בין יפו לחיפה. המידע זהה למקורות ישראלים אשר מציינים כסיבה לעזיבה גם את השמועות לגבי קרבות שנערכו באזור.

כל תושבי הכפר השתייכו לשבט ערב א-סואלמה השייך לשבט האב רולה. שבט זה היה הגדול והחזק ביותר במטה ענזה מקבוצת השבטים הגדולה עדנאן אשר ממנה צמחה משפחת סעוד, משפחת המלוכה השולטת בערב הסעודית. גרסה אחרת (לא מאומתת) טוענת שהשתייכותם השבטית הייתה למטה החוויטאת ששכן בעבר הירדן המזרחי. שבט ערב א-סואלמה היה שבט נודד שהתקיים על גידול צאן וחדר לגבולות הארץ עוד לפני הכיבוש העות'מאני. ב 1517. עם תחילת השתלטות העות'מאנים הם היו בין המתקוממים נגד השלטון. הם פשטו על מצרים עם שבטים אחרים אך נהדפו על ידי המושל העות'מאני שהרג חלק מראשי השבטים, לקח בשבי את אנשיהם ונשותיהם ובזז את עדריהם ורכושם.

במאה ה-19 התרכזו באזור נחל הירקון.

בתחילה היו מגיעים לאזור זה לצורך בניית מחנה אוהלים עונתי במסגרת נתיב נדידתם השנתי אך בתחילת המאה העשרים החל אצלם תהליך של מעבר מנדודים להתיישבות. בתחילה בנו במקום חנייתם בקתות מאבני חימר ויותר מאוחר עברו לבניה קשיחה. המשפחות העיקריות בשבט היו טוקאן ודרוויש. בהתארגנות של ערביי האזור לקראת התקפה על המושבה פתח תקווה בשנת 1921 דאגו אנשי הסואלמה לפגוש את ראש השומרים אברהם שפירא ולהזהיר אותו מפני העומד להתרחש וכן נפגשו עם אנשי שבט אבו כישכ השכן על מנת לנסות להניאם מלהשתתף בהתקפה. בעת ההתקפה נמנעו אנשי השבט להשתתף בה.

.

.