בית רבינוביץ' / "בית השוק השחור" מאת דני רכט

שדרות תרס"ט תוכננו לתחום את הכיכר האזרחית משני צידיה. שדרת תרס"ט המזרחית אשר נכללה בשטח פרדס ליטוינסקי נקראה בסוף שנות החמישים על שמו של הכנר ברוניסלב הוברמן (1882-1947) מייסד התזמורת הפילהרמונית הישראלית (היכל התרבות הסמוך הוא ביתה). שדרת תרס"ט המערבית עודנה נושאת את שם שנת יסוד העיר. מסוף שנת 1961 ובמהלך 1962 בנה הקבלן שלמה רון בשדרות תרס"ט 3 בית משותף יוקרתי בן ארבע קומות מעל קומת עמודים (המשמשת בעיקר לחנייה). את הבניין ובו שתי דירות ארבעה חדרים בכל קומה, תכנן המהנדס אליהו רובינשטיין. הבית שבנה הקבלן רון בסמוך לבית יעקבזון הפינתי ומול בית תיאטרון הבימה, כונה בפי תושבי העיר באותן השנים "בית השוק השחור" - רמז לדרך בה עשו רוכשי הדירות בבניין את הונם.

עם הקמתה מצאה את עצמה מדינת ישראל מתמודדת עם גלי עליה ועם מחסור חמור במטבע חוץ. בשנת 1949 הנהיגה הממשלה מדיניות קיצוב שהופעלה עד שנת 1959. עשור שזכה לכינוי תקופת הצנע. מוצרי צריכה בסיסים חולקו בהקצבה לכל אזרח תמורת נקודות. אך לצד שוק הקיצוב הרשמי, פעל שוק שחור משגשג שהביא הון לסוחריו והוליד קבוצה של מתעשרים חדשים. זאת בתקופה שרוב אוכלוסיית המדינה הצעירה חיה בצמצום רב. הממשלה ראתה בשוק השחור סכנה ליציבות המשק וליישום תוכנית הקיצוב ואף פירסמה מודעות המדמות אותו לנחש שחור שאת ראשו יש לרוצץ, אך ללא הועיל. לאחר עשור, ב-1 לפברואר 1959, בוטלה מדיניות הקיצוב שגרמה בין השאר לתופעת השוק השחור.

בתחילת שנות העשרים עוד נכלל המגרש בשדרות תרס"ט 3 בשטח כרם סאלח ערניים. הכרם נרכש על ידי יצחק גברילוביץ' (שעל אחת מאדמותיו הוקמה באותן השנים שכונת טרומפלדור) בשותפות עם השופט היהודי-אמריקאי לואיס רוזנבלט, גואל אדמת שכונת רוממה אליה צורף שטח הכרם. את מגרש מס' 17 בשטח הכרם לשעבר רכש ישראל רבינוביץ', שפנה אל האדריכל אקסלרוד וזה תכנן עבורו בית בן שני קומות. אלא שבשלב ראשון נבנתה רק הקומה הראשונה.

זליג אשר אקסלרוד (1887-1953) נולד בוינצה, אוקראינה. למד באקדמיות של קייב ואודסה ועלה לארץ בשנת 1920. אקסלרוד ומשפחתו התגוררו תחילה בירושלים ואחר כך בתל-אביב. בשתי הערים החזיק משרדים טכנים לבניין בתים (ברח' יפו בירושלים ובפסאז' פנסק בתל-אביב). בנוסף, הוא תכנן ובנה גם את מלון מלון אליזבת בטבריה, את וילה מלצ'ט לחוף הכנרת ואת בית הכנסת הגדול בעפולה. בשנת 1936 תכנן אקסלרוד את ביתן ארץ-ישראל ביריד המושבות (התערוכה הקולוניאלית) שהתקיים בדרום אפריקה. ובשנת 1939 תכנן את ביתן פלסטינה היהודית (The Jewish Palestine Pavilion) ביריד העולמי של ניו יורק (New York World's Fair) - הארוע הגדול בעולם עד אז (בשתי שנות פעילות ביקרו בתערוכה 44 מליון מבקרים). אקסלרוד השתקע אז בארה"ב וחי בה עד יומו האחרון. בתל-אביב תכנן אקסלרוד את המבנים הבאים: מלון ניו-יורק בשדרות רוטשילד, בית אזולאי ברחוב פיירברג, בית סולומון ברחוב רמב"ם. בנוסף הוא הגיש הצעה (שלא נבחרה) לתכנון בית החולים העירוני ברחוב בלפור.

בשנות העשרים עדיין לא נקרא תוואי דרך זה בשם שדרות תרס"ט ועל רשיון הבניה שקיבל רבינוביץ' נרשם רחוב אחד העם (ששדרות תרס"ט הן המשכו). בשנת 1934 רצה רבינוביץ' לבנות את קומה השניה ושלישית בביתו תוך שינוי חזית הבית (לחזית בסגנון הבינלאומי, תכנון של פנחס ביז'ונסקי) אך תכנית זאת לא יצאה אל הפועל.

בספטמבר 1940, בהפצצת מטוסי חיל האוויר האיטלקי, ניזוק בית רבינוביץ' בן הקומה ובעליו העביר למחלקה הטכנית בעיריה דו"ח פירוט נזקים בסכום של 13,500 לא"י. בחודש מאי 1945 צפו יושבי הבית במפגן ההמוני בו חגגו עשרות אלפי תושבי העיר את סיומה של מלחמת העולם השניה. הבעלות על הבית עברה באותו העשור לידי רבקה בורודיצקי, בתו של רבינוביץ', וממנה אל הקבלן שלמה רון אשר קיבל מהעיריה היתר להריסת בית רבינוביץ' בחודש ספטמבר 1961. תחתיו בנה את "בית השוק השחור".

בית רבינוביץ' בשדרות תרס"ט 3 מסומן ע"ג תצלום אוויר (1949) ובטרם נהרס. בשטחו הוקם בית דירות משותף אשר כונה בית השוק השחור.

הממשלה ראתה בשוק השחור סכנה ליציבות המשק וליישום תוכנית הקיצוב ואף פירסמה מודעות המדמות אותו לנחש שחור שאת ראשו יש לרוצץ, אך ללא הועיל.

ההצגה משפט הקופים הערב בתיאטרון הבימה. ברקע מתקדמת בנייתו של "בית השוק השחור" בשדרות תרס"ט 3. צילום משנת 1962.

"בית השוק השחור" שבבנייה בין בית תיאטרון הבימה לבית קרייתי שבפינת שדרות רוטשילד. צילום: וילהם ואן דה-פול, 1962.

.

ערכים בסביבה

.

בית תיאטרון הבימה

גן יעקב

רוממה

שכונת בוגרי הגימנסיה