בית קנר (קפה צבר) מאת דני רכט

בימי הגאות של ראשית שנות השלושים, לא רק אנשים פרטיים השתתפו במירוץ אחר מגרש במיקום טוב בעיר. נדל"ן בעיר המתפתחת במהירות נחשב אז מנייה בטוחה ושימש אפיק השקעה גם לארגונים ומוסדות שונים. מגרש מס' 56 בשכונת נחלת יצחק (אדמת אמין נסיף), המוכר לנו ככתובת בן יהודה 7 פינת אידלסון 10, היה בבעלות אגודת מרכז ציוני רוסיה וזאת מכרה אותו בשנת 1933 לאחים יצחק ומשה קנר ולשותפם ברל ברדך.

האחים קנר יזמו בניית בית משותף בן שלוש קומות ובו שתי קומות מגורים מעל קומה מסחרית ובה חנויות הפונות לרחוב בן יהודה. לבית הגדול קבעו שני גרמי מדרגות: הראשון בחזית לרחוב בן-יהודה. השני בפינת הבית ופונה לרחוב אידלסון.

את בית קנר תיכנן האדריכל קרל רובין (1899-1955) שהתגורר בבית גרינוואלד ברחוב שד"ל. משרדו של רובין היה פעיל ביותר באותן השנים: רובין זכה בתחרות האדריכלים לבניית בית הדר, התאים את בית דיזנגוף שהפך למוזיאון תל-אביב, ובנה לא מעט בתי מגורים בעיר, בינהם: בית באומיל בשדרות רוטשילד, בית פינקלשטיין ברחוב אלנבי, בית פרנק פריץ ברחוב גורדון, "אגף שפינוזה" במעונות עובדים ז' ועוד.

המיקום, רחוב בן-יהודה 7, בין בתי הקולנוע מוגרבי, מגדלור, גן רינה ובית העם, נחשב מאמצע שנות השלושים למבוקש במיוחד. בחזית בית קנר פעל בשנות השלושים והארבעים קפה צבר, שהיה אחד מבתי הקפה הרבים לאורך בן יהודה שטראסה שאוכלס על ידי ייקים מעולי העליה החמישית. אלה לא התרשמו במיוחד משם בית הקפה. בשבועון הפנאי 9 בערב נכתב באירוניה: "והנה גם בית הקפה החדש צבר. באמת ובתמים זוהי פינה מיניאטורית מסודרת ברוב טעם. אתמוספירה מאוד אינטימית בפנים הקפה. מדוע צבר? קשה לידע. אולי משום שמדברים שם הרבה גרמנית…".

באוקטובר 1940 הודיעה הנהלת קפה צבר על "סידור חדש של איוורור חשמלי" ובתחילת שנת 1942 פורסם בעיתונות כי הרברט זליקסון ואפרים ריבקינד, בעלי צבר, נידונו לקנס של לירה וחצי כל אחד ולהחרמת בשר. זאת מאחר והם מכרו במקום בשר שלא נשחט בבית המטבחיים העירוני. בשנת 1947 נפתח הקפה מחדש לאחר שזכה למתיחת פנים בידי המעצב חיים היינץ פנחל (1906-1988). קפה צבר הוחלף בהמשך על ידי קפה רומא. משך השנים היו בחנויות שבקומת הרחוב של בית קנר עסקים שונים. בחנות הגדולה שבפינת רחוב בן יהודה ורחוב אידלסון פעל משנת 1938 בית המרקחת של חיה מולשדסקי. בשנת 1947, כתגובה לפעולות המחתרות, יצאו חיילים בריטים למסע נקמה וניפצו חלונות ראווה של חנויות ברחובות ראשיים בעיר. חלון בית המרקחת מולשדסקי שניזוק תועד במצלמתו של פאול גולדמן.

בדירה בקומה העליונה בבית קנר התגורר רופא השיניים האלמן ד"ר אהרון קדיש בן השבעים. מרים, בתו הצעירה של קדיש, היתה חולה במחלת נפש והאב דאג כי לא יהיה מי שיטפל בבתו לאחר לכתו. בחודש אפריל 1950 הזריק האב לבתו מנת רעל שהביאה למותה המיידי. רגעים אחר כך הוא שלח יד בנפשו באמצעות בליעת כמוסת רעל. בהתאבדותו חסך ד"ר קדיש לבית המשפט את הדיון בשאלה האם הרג מתוך רחמים דינו רצח.

הבית בבן יהודה 7 הופיע שוב בכותרות כשבחודש דצמבר 2016 איבד נהג את הכרתו כתוצאה מארוע לבבי ונכנס עם מכוניתו אל תוך מסעדת פוראמה ההומה שבקומת הקרקע של בית קנר. כתוצאה מהתאונה הקשה נהרגו שלושה מיושבי המסעדה ושישה אחרים נפצעו.

לפי מודעת פרסומת מסוף שנות הארבעים, ברחוב אידלסון מספר 10 (החזית השניה של בית קנר) פעלה מאפיה וקונדיטוריה עגתי שקודם לכן נקראה גינתי. בכתובת זאת פעלה משנת 1999 מאפיה-קונדיטוריה אידלסון 10 ששמה הוא כתובתה. בשם אידלסון 10 נקראו גם כל הסניפים שנפתחו לאחר מכן למרות שלא היו ברחוב אידלסון 10. המייסדת, קונדיטורית הגורמה ציונה הרשקוביץ נודעה במאפים ובקינוחים האיכותיים שלה אולם לאחר 15 שנות פעילות עייפה הקונדיטורית ומכרה את המאפיה על כל סניפיה לקבוצת משקיעים שלא הצליחו להמשיך את דרכה.

אבי צוקר מוסיף: "סבי שמואל ברונו צוקר עם רעייתו אמה ושני בניהם עלו לישראל מגרמניה בשנת 1933. הם החזיקו בקפה עממי עד דצמבר 1938, המועד שבו הועבר להרברט זליקסון ששינה את שמו לקפה צבר".

.

.