מחנה יהודה מאת פרופ' גדעון ביגר


בנייתה של שכונה זו, כמו של אחיותיה הגדולות - המאוחרות יותר - מחנה יוסף ומחנה ישראל (כרם התימנים), קשורה בהתגבשות הקהילה התימנית ביפו. התימנים שעלו לארץ בשנות השמונים וראשית שנות התשעים במאה ה-19, התיישבו ברובם בירושלים ובמושבות, אך קהילה קטנה נוסדה גם ביפו. בשנים הראשונות לבואם היה מצבם בכי רע ומחסורם גרם לכך שהם היו תלויים בחסדי אחרים. אף על פי כן הם ביקשו להתגורר יחדיו - כדי שיוכלו לשמור על מסורתם ומנהגיהם. חוסר האמצעים מנע מהם לקנות שטחי קרקע גדולים, ורק בעזרתו של אהרון שלוש, שהסכים להעביר לידם קרקע במחיר נמוך, יכלו להקים את שכונתם. בשנת 1896 קנו מספר משפחות שטחי קרקע קטנים, בני 100-150 מ"ר ובנו שם את בתיהם.


שכונתם הראשונה, מחנה יהודה, הוקמה בשטח הנמצא כיום בין הרחובות אלרואי ונווה שלום, בסמוך לבית המרחץ ברחוב פינס. בתחילה השתכנו בבקתות או במבנים רעועים. מקור מהתקופה מתאר: "רוב הבתים הינם בניינים של קרשים, וחלקים מהם נשלמו בטלאים של פח דק. ברוב הבתים אין תקרות כי אם גג של רעפים ויש גם מעונות בלי רצפות. בין הבתים אין רחובות כלל, וכולם התלכדו ויהיו כמעין גוש אחד של סוכות ומעונות ארעיים שבנייני אבן אחדים הדומים במראיהם למעון אנשים מגינים עליהם מפני רוח שאינה מצויה שלא תהרסם ולא תהפכם על פניהם".


רצונם של התימנים לחיות יחדיו תרם גם הוא לצפיפות הרבה. אט אט החלו להסתגל לסביבתם החדשה ולהשתכר למחייתם. בערך בתקופה שבה נוסדה תל אביב הם החלו בונים לעצמם בתי כורכר וחימר. ערב מלחמת העולם הראשונה התפשטה שכונתם לאזורים הסמוכים וכללה גם את השטח שבין רחוב אלרואי ורחוב שבזי, משני צידי סמטת נווה שלום - ועד לרחוב מטולה ואף מעבר לו. המקום אוכלס בכארבעים משפחות, כולן תימניות, שכלל כ-105 נפש.


עם התעוררות הבנייה בעיר לאחר מלחמת העולם הראשונה, הורחב גם שטח השכונה וב-1922, ערב צירופה לתל אביב, נמנו בה 33 בתים שבהם גרו 289 איש. השכונה היתה קטנה, כשבעה דונם בסך הכל, והשטח הממוצע לבית היה מהקטנים בתל אביב - 140 מ"ר. הבתים המקוריים שופצו ונוספו להם קומות, והשכונה חוברה לרשת המים והחשמל. בשנות השלושים היתה לאזור שוקק חיים על אף הצפיפות הרבה. בשוליה נבנה שוק שלוש האזורי והשכונה שימשה מוקד לביקורים של בני העדה התימנית שהזדמנו לתל אביב. בתחומי השכונה היתה מאפיה שסיפקה את צורכי השכונות הקרובות ובית הכנסת המקומי שימש גם כמרכז לימוד. כיום נבלעה השכונה באזור הידוע כגוש שכונות שבזי. נכון לשנת 1987, תושבי מחנה יהודה עדיין רובם עדיין תימנים וחלקם צאצאי המייסדים המקוריים החוזרים ומשפצים את שכונתם - השכונה התימנית הראשונה של תל אביב.


דני רכט מוסיף שהתימנים מייחסים את עצמם לשבט יהודה ומכאן שם השכונה. בעבר כונתה השכונה לעיתים שכונת דנוך על שם משפחת דנוך שהתגוררה במרכז השכונה והחזיקה בבית כנסת שער השמיים ע"ש יחיא דנוך זצ"ל - הראשון שבנה בית בשכונה. בית הכנסת "צעירי המזרח - סוכת שלום" נוסד בשנת 1913 ועדיין פעיל בכתובת רחוב נווה צדק 27. בסמיכות למחנה יהודה פעל בית החרושת למרצפות המומחה שהיה בבעלות ר' יהודה כהן ור' יהודא משאט תושבי שכונת מחנה יהודה.

סוכות בשכונת מחנה יהודה. בית הכנסת צעירי המזרח (רחוב נווה צדק 27) הפעיל גם כיום בצילום נדיר משנות השלושים. צלם: קורט ברמר (באדיבות הניה מליכסון).

מחנה יהודה. רחוב נווה שלום. מבט כללי.

בית קטן במעלה רחוב נווה שלום. צילומים: GSV 2011.

המגרש בו פעל שנים בית כנסת שער השמיים של משפחת דנוך.

המאמר אודות שכונת התימנים הראשונה בעיר מאת פרופ' גדעון ביגר מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. המאמר פורסם לראשונה בחוברת כתב העת אריאל לידיעת הארץ, מרץ 1987.

.

ערכים בסביבה

.

בית כנסת שער השמיים

בית הכנסת צעירי המזרח

שוק שלוש (שוק שבזי)

בית המרחץ ברחוב פינס