גרז' בלאט בדרך פתח תקווה מאת דני רכט

בשנות השלושים של המאה הקודמת חוותה תל אביב גידול עצום בהיקף התחלות הבנייה וכתוצאה מכך גם במספר תושביה. במקביל חל גידול גם בכמות כלי הרכב של תושבי תל-אביב. בכדי לשרת את בעלי המכוניות נפתחו בעיר כמה וכמה תחנות דלק: תחנת סוקוני וואקום בסמטת בית השואבה, תחנת הדלק רסקין בקרבת כיכר דיזנגוף, תחנת סוקוני ואקום ברחוב הכרמל (כיום רחוב המלך ג'ורג') מול כיכר המייסדים (שנקראית משנות החמישים כיכר מיכאלס), ותחנות נוספות. במקביל החלו להיפתח גם מוסכים ותחנות שירות – גרז'ים בלשון התקופה. רובם מוקמו בפאתי העיר חלקם לצד דרך פתח תקווה (לימים דרך בגין).

באותו העשור סימנה הדרך הבין-עירונית את גבולה המזרחי של תל אביב. הגבול המוניציפלי עבר אז בסוף רחוב מזא"ה, ומעבר לדרך הראשית השתרעו שטחים שלא נכללו עדיין בשטח העיר. לצד הדרך בשולי פרדס חסן ערפה נפתח בשנות השלושים גרז' בלאט. מוסך זה פעל במקום יותר מארבעים שנה והיווה נקודת ציון מוכרת. למשל, בפרסומי בית מלאכה המכונן שפעל בדרך פתח תקווה 39, נרשם "מול גרז' בלאט". למשל, בבקשת המשטרה מחודש מרץ 1941 "מכל מי שראה את מקרה ההתנגשות בין מכונית קטנה להולכי רגל ליד גרז' בלאט… למסור את עדותו בהקדם".

מיקומו של המוסך היה לעיתים זירה לפורענות. בתאריך 6 בינואר 1947 דיווח עיתון הבוקר לקוראיו כי: "מכונית מסע טעונה תפוזים עלתה באש בדרך פתח תקווה בתל אביב בנסיבות בלתי רגילות. בשעה שבע בערב רכב על אופניים צעיר העובד ב'יונייטד פילם סרוויס' והוביל קופסת פח מלאת סרטי קולנוע העשויים צלולואיד. ליד גרז' בלאט ראה לפתע קופסה על הכביש וחשבה למוקש. הוא נעצר במקום ומהזעזוע נפלה קופסת הסרטים והתלקחה באש. בעקבות הצעיר נסעה מכונית משא והאש אחזה בבנזין והמכונית עלתה בלהבות. נהג המכונית אספיק לקפוץ בעוד מועד".

ארבעה ימים אחר כך, בתאריך 10 בינואר 1947, דווח באותו העיתון על ארוע אחר במקום: "דוד ברז'ניצקי מרמת גן בן 27, נמצא אתמול לפנות בוקר נטול הכרה ליד גרז' בלאט, בדרך פתח תקווה בתל אביב. מצאו שומר לילה שהוא מוטל בצד הכביש. השומר עצר מכונית פרטית והעביר את האיש לבית החולים העירוני. הבדיקה הרפואית הוכיחה כי האיש הוכה במכשיר קהה בראשו וביתר חלקי גופו, עד שאיבד את הכרתו. הכרתו לא חזרה אליו כל שעות היום, ולכן אי אפשר היה לחקור אותו.

השומר מסר כי שמעתי צעקות מצד בית התעשייה וראה כי מכונית משוריינת בורחת בכיוון שרונה ובתעלת הכביש מצא את הפצוע. חוץ מתעודת הזהות לא נמצא בכיסו דבר ולכן סבורים כי גם נשדד. מבית החולים העירוני עמוס גם לנו כי מצבו של הפצוע מעורר דאגה". בינתיים מת דוד ברז'ניצקי מפצעיו ובימים הבאים התברר כי התוקפים הם 'כלניות' (כינוי לחיילי הדיוויזיה המוטסת הבריטית השישית, שהוצבו בארץ בחודש ספטמבר 1945) שזעמו על פעולות המחתרת נגדם. והם לא רק רצחו אותו אלה גם שדדו ממנו שעון יד, פנקס המחאות ושבעים לירות במזומן.

עשור אחר כך, בחודש ספטמבר 1957, נהג הדיפלומט סמירנוב בדרך פתח תקווה במכונית השברולט של שגרירות ברית המועצות. סמירנוב שכיהן בתפקיד מזכיר שני של השגרירות, כבר צבר באותה העת כמה עבירות תנועה, אולם לא ניתן היה להעמידו לדין לאור חסינותו הדיפלומטית. בבדיקה התברר שהוא נהג במהירות מופרזת של 70-80 ק"מ לשעה, איבד את השליטה במכונית, כתוצאה מתקר בגלגל והתנגש בעוצמה בקיר בנוי סמוך לגרז' בלאט. בתאונה הקשה נספו הדיפלומט ואשתו.

.

.

.