בית החכם פפולא מאת דני רכט

כמה מסוחרי העדה הספרדית ביפו היו בין מקימי אחוזת בית, היא שכונת תל-אביב. אחרים, בהנהגת הרב יעקב אלקיים וחכם בכור יעקב פפולא, התארגנו תקופה קצרה אחר כך ורכשו בשנת 1913 את אדמת שכונת שבת אחים. בניית בתי השכונה הראשונים התעכבה עד תחילת שנות העשרים. הרב יעקב אלקיים היה מהראשונים שבנו את ביתם בשכונה המרוחקת אז. לעומתו, חכם פפולא העדיף להמשיך ולהתגורר בשכונת נווה שלום, ובתקופה בה נבנו בתיה הראשונים (1925) של שכונת שבת אחים הרחיב את ביתו (על מגרש מס' 57 בשכונה) בעזרת המהנדסים אמיל טיינר ושותפו שמואל בלדר, והוסיף לו קומה שניה. במכתב לעיריה ציין חכם פפולא כי: "בניתי מרכושי הפרטי ולא על ידי קניה". בית החכם פפולא בשכונת שבת אחים נבנה בסופו של דבר רק באמצע שנות השלושים, בתכנון האדריכל ז'קי שלוש.

חכם בכור יעקב פפולא (1866-1943) ורעייתו וידה מרים פפולא (1866-1939) התגוררו בבית מס' 28 ברחוב הבעל שם טוב. רחוב אשר לימים נקרא על שמו של חיים שמרלינג. מי שהיה הראשון שבנה בין בתי הערבים קרוב לים. בתי שמרלינג נבנו עוד לפני יסוד השכונות היהודיות. במהלך שנות השבעים פנתה העיריה אל הבן דוד פפולא והתריעה על מצבו הרעוע של בית הוריו הנטוש וסכנת ההתמוטטות הנובעת ממצבו הירוד. בסופו של דבר נהרס הבית בשנת 1981.

יחד עם שמואל תג'ר ושמואל יוחננוף-כהן ייסד החכם בכור פפולא בשנת 1909 את בית הכנסת קהילת יעקב ושנתיים אחר כך את בית הכנסת עץ חיים שערי ציון ברחוב בתי הספר (כיום רחוב יחיאלי), שפעל עשרות מטרים בלבד מביתו. גם לאחר פתיחת בית הכנסת אוהל מועד הגדול לעדת הספרדים והמעבר של הראשון לציון הרב בן-ציון עוזיאל ומקורביו אליו, המשיך חכם פפולא להעביר בו שיעורי תורה.

חכם בכור יעקב פפולא כיהן כמזכיר הרבנות הראשית ביפו ואח"כ בתל-אביב. הוא ריכז את פעילות הרבנות ממשרדו בבית ועד הקהילה בשדרות רוטשילד פינת רחוב יבנה. הוא היה גם מפעילי אגודת עזרת חולים. משנת 1919 היה פפולה חבר ועד חברה קדישא של עדת הספרדים ובשנים 1928-1943 היה חבר ועד חברה קדישא המאוחדת. במסגרת זאת פעל חכם פפולה להשגת שטח לבית עלמין נוסף. בשנת 1949, שש שנים לאחר מותו, הושגה המטרה ואושר השטח לבית הקברות בקרית שאול. בני הזוג פפולא קבורים זה לצד זו בבית הקברות נחלת יצחק.

.

.