בית המלין מאת עידו ששון, דני רכט


בשנות החמישים והשישים נבנו ממזרח לגרעין הכפר סומייל (אל מסעודיה) שורה של מבנים ציבורים שהיו קשורים להסתדרות העובדים הכללית ולתנועות הפועלים: בית הוועד הפועל של ההסתדרות, בית סולל-בונה (שהפך לבית קופת חולים כללית), המכון האפרו-אסיאני של ההסתדרות, בית הקיבוץ המאוחד, בית נלה (לשכת המס של ההסתדרות), בית הסתדרות המורים ברחוב בן-סרוק, בית ליסין ובית המלין. שני האחרונים נבנו זה לצד זה ברחוב ויצמן 30-34.


בית הפארבנד ע"ש המלין בשמו הרשמי הוקם במטרה לשמש בית למועדון ידידי הפארבנד בישראל (תנועת העבודה היהודית בארה"ב) ולרכז בכתובת אחת את שלוחות ההסתדרות העוסקות בענף התיירות, אך שימש במהלך השנים גם ארגונים אחרים הקשורים להסתדרות. במבנה פעל 'פארבאנד סירקין קלוב' - מועדון וחדרי עיון על שמו של נחמן סירקין (1868-1924) הוגה דעות, ציר בקונגרס הציוני הראשון ומראשי הציונות הסוציאליסטית, אשר הנהיג עד מותו את מפלגת 'פועלי ציון' באמריקה (יידיש נאציאנאלער ארבעטער פארבנד). קודם לכן פעלו חדרי העיון ע"ש סירקין בבית האדום ברחוב הירקון. ב-1973, עם הקמתו של 'מכון יוספטל' נקבעו משרדי המכון בבית המלין. המכון על שם ד"ר גיורא יוספטל (1912-1962) מזכ"ל מפא"י ומי שכיהן כשר במשרדי העבודה, השיכון והפיתוח בשנים 1959-1962, נוסד על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית, וארגון ג'וינט ישראל ועוסק בתחומי הרווחה, החינוך והעבודה הקהילתית.

את המבנה בן 3 הקומות, תכננו האדריכלים אריה שרון (1900-1984) ובנימין אידלסון (1911-1972) והוא זיכה אותם בינואר 1957 בפרס רוקח למפעלי הנדסה. המבנה הוקם צמוד לצידו הדרומי של בית ליסין, אשר אותו תכננו מספר שנים לפני כן, בקרן הרחובות ויצמן וזיכרון יעקב. למבנה תוכננה חזית מונומנטלית הפונה לרחוב ויצמן. האדריכלים תיכננו אולם כניסה רחב, בעל תקרה גבוהה. הבניין מאורך ואופקי, קומת הכניסה כוללת עמודים בחזית, שורות אופקיות של חלונות עם מצילי שמש אנכיים רבים - מסימני הזיהוי המובהקים של המבנה.

בראשית אוגוסט 1956 נחנך בית הפארבנד ע"ש המלין בטכס חגיגי בהשתתפות יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק (1885-1959), אייזיק המלין (1917-1967) שעמד בראש המגבית של הסוכנות היהודית בארה"ב ועל שמו נקרא המבנה, אדוארד בורנט לוסון (1895-1962) שגריר ארה"ב בישראל, חברי הוועדה המרכזת של ההסתדרות וקהל רב. בחלקה העליון של החזית בדופן בית ליסין נקבעו אותיות גדולות: 'ידידי ההסתדרות באמריקה'. בחלליו הוצגו לאורך השנים מאות אירועים, תערוכות אמנות ופיסול, תערוכות בולים בינלאומיות, ועוד. בין השאר איכלס הבית לאחר פתיחתו את משרדי חברת 'תיור וטיול' ההסתדרותית.

ביוני 1956 סיים האמן שלום סבה (1897-1975) את יצירתו 'אחוה - יוסף מתוודע אל אחיו' שהוצבה באולם הכניסה. מדובר בציור קיר ייחודי וגדול ממדים, בשטח של כחמישים מ"ר, כשמבט אלכסוני בו יוצר אשליה תלת-מימדית. זאת יצירה בעלת שני אספקטים: חברתי, הקשור ליעודה של היצירה, ורעיוני, המעצב את התפיסה המהותית והסגנונית שלה אשר נוצרה על ידי אחד מהאמנים החשובים שפעלו בארץ. במהלך השנים הוסתר הציור על ידי קירות גבס. ימים לפני תחילת עבודות ההריסה של הבית, נתגלתה היצירה הנשכחת. אולם במועד זה, כשהדחפורים כבר בשטח, לא הועילו הנסיונות להציל את ציור הקיר הנשכח.

עם התפרקות ההסתדרות מנכסיה נמכר המתחם בשנת 2000 לקבוצת משקיעים פרטיים תמורת 14.2 מיליון דולר. בהמשך הוחלט כי במקום יוקם מגדל מגורים יוקרתי, כאשר בית ליסין ישומר בעוד בית המלין יהרס. המתחם עוד החליף ידיים ובראשית שנת 2018 נהרס בית המלין, על ציור הקיר הענק והמרהיב שבו, לטובת מגדל דירות בתכנון משרד משה צור אדריכלים.

בית המלין ברחוב וייצמן עם סיום הבניה, 1959.

בית המלין ובית ליסין בצילום של יצחק קלטר, מתוך אוסף התצלומים של יעל אלוני, באדיבות ארכיון עזריאלי לאדריכלות.

אייזיק המלין (1917-1967) עם דוד בן-גוריון. בתמונה משמאל, סניף דואר זמני שהוקם לרגל תערוכת בולים בבית המלין.

משרדי חברת 'תיור וטיול' בבית המלין (1958) ותערוכת 'נשים בישראל' שהתקיימה (1960) בבית המלין בסימן 40 שנה למועצת הפועלות.

'אחוה - יוסף מתוודע אל אחיו' - יצירתו של האמן שלום סבה (1897-1975) שהוצבה באולם הכניסה של בית המלין. צילום (1959) באדיבות שי פרקש.

..

ערכים בסביבה

.

בית ליסין

שיכון עובדי הוועד הפועל של ההסתדרות

שיכון עובדי תנובה ב' ברחוב ויצמן

שיכון עובדי לשכת המס של ההסתדרות