בית אבא כהן מאת ליאור טהרני

במקום הבית המשותף הניצב ברחוב בן יהודה 111 פינת שדרות בן גוריון 25, ובנוי בסגנון שהיה נפוץ בשנות השישים והשבעים, עמד בעבר ביתו של אבא כהן מייסד הכבאות בישראל ומי שהגה את הרעיון להקמת גדוד כבאים מתנדבים בעיר העברית הראשונה. את ביתו בנה אבא כהן בתחילת שנות השלושים כחלק משכונת פועלים א' ההסתדרותית. היה זה בית פרטי סטנדרטי. שישים מטר בנוי על מגרש של חצי דונם ובו חצר משק. מולו, בצד המזרחי של רחוב יהודה 130, נבנה בערך באותה התקופה מלון ירדן.

אבא כהן נולד בי''ח בתמוז תרל''ח (1878) בכפר דנו שבפלך פסקוב ברוסיה, לאביו יצחק (סוחר יערות, ממשפחה אמידה) ולאמו רבקה בת אבא ליבמן. שנות חייו הראשונות של אבא כהן עברו עליו בויטאבסק שברוסיה הלבנה (ביאלורוס). הוריו היו דתיים אך הוא זכה גם לחינוך כללי בנוסף ללימודיו ב"חדר". עם השנים החל לגלות עניין בפעילות ציונית ציבורית. בשנת 1915 עבר לחרקוב בההתרכזו פליטים יהודים מכל רחבי רוסיה. בשנת 1919 נאסר בשל פעילותו הציונית. כאשר יצא לחופשי, החל לטפל בעניין עלייתו ארצה.

בתאריך 10 במאי 1923, לאחר מסע ארוך ומפרך ורצוף תלאות, הגיעו אבא כהן, אשתו וחמשת בניו לנמל יפו - השער העיקרי דרכו נכנסו רוב העולים למולדת. ביתו הראשון של אבא היה צריף קטן שעמד בפינת הרחובות בצלאל יפה ואחד העם בשכונת לב תל אביב, בו התגוררו הוא ובני משפחתו. פרשת קליטתו בארץ דומה לזו של כל החלוצים אז בארץ. הוא נרשם בלשכת העבודה והתקבל כפועל פשוט. המצב הכלכלי בארץ היה קשה והיו הרבה מחוסרי עבודה, אולם כבעל משפחה גדולה נתקבל ליישור החולות בלב תל-אביב. הוא נרשם לשיעורי ערב בעברית ושקד על לימודיו. מאוחר יותר עסק בסלילת כבישים. מזמן לזמן היה מחוסר עבודה. הוא גם עזר בקליטת העולים החדשים. כאשר באו אניות, היה יורד לנמל יפו, היה מוריד את העולים מן הסירות ועוזר להם לשאת מזוודותיהם. לאחר שעברו את הביקורות השונות בנמל, היה מעבירם לבית מלון או לבית העולים.

בחורף שנת 1925 היה שיטפון גדול בשכונת ברנר שבסביבת הרחובות יעבץ, התבור והכרמל. אבא כהן עבד אז בשכונה כפועל פשוט, אך נושא הכבאות היה בנפשו. 21 שנה הקדיש למקצוע זה ברוסיה. בשל הצטיינות בעבודת כיבוי האש, הועלה לדרגת קצין בתקופת הצאר וזכה לקבל מדליות ואותות הצטיינות. לתפיסתו של כהן: ״אם היינו חרדים על שמירת רכוש זר ברוסיה הצארית, הרי עלינו לשמור ולהגן כפליים על עמל כפינו בארצנו״. מתנדבים רבים באו לעזרת תושבי שכונת ברנר. הם הגיעו עם דליים, גרזנים ומקלות. וניסו לסייע ולהציל, אך רצונם עלה על יכולתם. תוך כדי ניסיונות ההצלה, הופיע מאיר דיזנגוף על סוסו. אבא כהן התייצב בפניו והביע את דעתו שהגיעה השעה לייסד בתל-אביב גדוד מכבי אש שאחד מתפקידיו יהיה הצלת נפשות. דיזנגוף הסכים עמו וביקש שיגיש לו תזכיר ורשימת הציוד הדרוש.

בקשתו הרשמית של אבא כהן לעירייה להקמת גדוד כבאים נדחתה תחילה ולא הובאה לדיון. היות ובינתיים לא היו שריפות ולא שיטפונות בעיר. אלא שאז באה המפולת בבית ויינטרויב ברחוב נחלת בנימין ותייר ששהה שם נהרג. המאורע הסעיר את העיר. דיזנגוף כינס פגישה דחופה בעניין יסוד גדוד כבאים מתנדבים, אך החלטה שוב לא התקבלה. לאחר זמן קצר פרצה ביפו שריפה גדולה. משטרת יפו פנתה לאבא כהן והטילה עליו כבעל מקצוע, לפקח על פעולות הכיבוי. לאחר שריפה זו, נכנסו הדיונים לשלב מעשי והוכרז על גיוס אנשים לגדוד כבאים מתנדבים בתל אביב.

אחרי שנים רבות של מחנק וצפיפות בצריף ה"היסטורי" ליד מגדל המים ובית הועד של שכונת תל-אביב ואמצעי כיבוי והובלה פרימיטיביים. עבר הגדוד למעונו הנרחב והמשוכלל - תחנת מכבי האש ברחוב בזל שבצפון העיר. במשך השנים הבאות עזר אבא כהן בעצה ובהדרכה לאגודות מכבי-אש מתנדבים שנוסדו, לפי המודל התל-אביבי, במקומות רבים בארץ. במלחמת העולם השנייה ובמלחמת השחרור השתלבו חניכיו במערכת ההתגוננות האזרחית להצלת רכוש ונפשות מבתים שהופצצו ולכיבוי דליקות ואף למניעתן באמצעי זהירות מוקדמים.

כאבי הכבאות בארץ ישראל, ביקר אבא בפולין ובלטביה בשנת 1935 ונתקבל בכבוד רשמי על-ידי אגודות הכבאים שם. כן קיבל אות-כבוד מאת ממשלת קובה. בתל-אביב הרשים אבא במרץ שבהופעתו ובמדיו הרשמיים כ"גנרל" - מצביא במלחמת האדם באסונות ובפגעים. כשפרש מהשרות, נתכבד בתואר נשיא-כבוד של מרכז אגודות מכבי-אש מתנדבים בישראל.

אבא כהן פעיל מאז בואו ארצה גם בהגנה. בתקופה מאוחרת יותר שירת כמקשר וביתו ברחוב בן יהודה 111 שימש מקום לפגישות חשובות של המפקדים. בתקופת ההעפלה היה לעיתים יוצא אל חוף הים ומשתתף בהורדת מעפילים מהאניות בחשכת הלילה. אבא כהן פעל גם בשטחים אחרים של עסקנות ציבורית. כחבר הנהלה באגודת דרי אהלים וצריפים, כחבר ועד של שכונת העם ועוד. שבנה את ביתו בצפון תל-אביב הפעיל את הצבור המסורתי שבסביבה לבניית בית הכנסת המרכזי לשכונות הצפון ברחוב קורולנקו (שכונת שכנים א') ושימש בו גבאי. אבא כהן הלך לעולמו בשנת 1957. לאחר מותו נקראה תחנת מכבי האש ברחוב בזל על שמו.

מחבר הערך רשף ליאור טהרני, קצין חומרים מסוכנים בשרותי כבאות תל אביב-יפו, הוא חוקר תולדות הכבאות בארץ.

אבא כהן עם אשתו סוניה וחמשת בניו. באדיבות הגב' יעל יערי.

אבא כהן, מפקדו הראשון של גדוד הכיבוי בעיר, במושב הנוסע בכבאית מאירה. צילום משנות השלושים.

צוות מגדוד הכבאים עם אבא כהן בפעולת כיבוי שריפה בעיר. באדיבות הגב' יעל יערי.

אבא כהן עם חבריו ליד ביתו ברחוב בן יהודה 111. באדיבות הגב' יעל יערי.

צומת שדרות הקרן הקיימת (לימים, שד' בן גוריון) ורחוב בן יהודה. מבט לכיוון צפון, 1942. בית מלון ירדן נראה מצד ימין). בית אבא כהן משמאל, נבנה כחלק משכונת פועלים א' (אח"כ, שכ' פועלים מאוחדת). צולם על ידי קצין בריטי אלמוני ששירת בפלסטינה בין השנים 1942-1946. באדיבות איציק שפירא.

שער האש, ירחון אגודת מכבי האש. גיליון לזכרו של אבא כהן.

מכתבו של אבא כהן לראש העיריה מאיר דיזינגוף מתאריך 13.3.1925, הנחשב ליום יסוד מכבי האש בישראל. מתוך הספר 50 שנה לכבאות בתל-אביב.

צילום משנת 1927. אחת התמונות המוקדמות ביותר של גדוד הכבאים הראשון. אבא כהן מייסד הכבאות בישראל עומד ראשון מימין על העגלה עם דליי המים. בנו, זלמן כהן, עומד משמאל ליד הסוס. בעל העגלה היה מר משה תבורי. הכבאים מצולמים במדי משטרה ישנים שסופקו להם. ברקע נראה ביהח"ר לודז'יה ברחוב נחמני פינת אבן גבירול (לימים רחוב גולדברג). באדיבות הגב' יעל יערי.

צוות כיבוי ואבא כהן בעתון בשפת היידיש.

תעודת חבר ההגנה מתאריך 23.3.1954 באדיבות ערן כהן.

הבית המשותף ברחוב בן יהודה 111. צילום: ליאור טהרני, 2013.

..

ערכים בסביבה

.

שכונת פועלים מאוחדת (א' ב' ו')

מלון ירדן

קולנוע נוף בשדרות קק"ל

גימנסיה שלווה