בית משה צ'רנר / בית יעקב גלנטר מאת דני רכט

רחוב סירקין היווה בשנות העשרים גבול בין מגרשי שכונת תל נורדאו ממערב לרחוב, למגרשי שכונת נורדיה בצידו המזרחי - מגרשים שנמכרו במחיר זול יותר. בית יעקב גלנטר שברחוב סירקין 10 נבנה בשנת 1963 על ידי המהנדסים השותפים רשקס וגולדמן, ניצב במקום בו עמד בעבר ביתו של האדריכל משה צ'רנר.

משה לייב בן מנדל יורמן נולד בשנת 1879 בעיירה שניאטין. העיירה הקטנה היתה חלק מגליציה הפולנית (שהשתייכה לאימפריה האוסטרו-הונגרית בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה) ובקרבת הגבול הרומני. יורמן למד אדריכלות בעיר צ'רנוביץ (אז חלק מאוסטרו-הונגריה, אחר כך רומניה וכיום בשטח אוקראינה). וכשחזר בתום לימודיו לעיירת הולדתו כבר היה מוכר בשם משה צ'רנר. האדריכל הנלהב נתפס לרעיון הציוני ובשנת 1921 עלה לארץ יחד עם רעייתו רבקה. בני הזוג התיישבו בתל אביב והתגוררו בדירות שכורות עד שנבנה ביתם שברחוב סירקין 10. האחרונה בדירות היתה ברחוב ביאליק 5 בבית שקדם לבית עויזרמן. בשנת 1925 בנה צ'רנר בית בן קומה אחת וגג שטוח על מגרשו שהיה חלק מפרצלציית שכונת נורדיה.

בעידן האקלקטי של אותן השנים היה צ'רנר מהאדריכלים המובילים בעיר. הוא בנה את בית פרידמן (שפרן) שבכיכר המלך אלברט (והיה מעורב בבניית בית רומנוב הסמוך), בית וליקובסקי בשדרות רוטשילד, בית רוזנבליט ברחוב אחד העם, בית רייזנר בשדרות רוטשילד, בית שבח אשכנזי בפינת שדרות רוטשילד, בית מאיר כהן ברחוב רמב"ם, בית דוד ירדני ברחוב יהודה הלוי, בית וידנבוים ברחוב אחד העם, בית אלכסנדר גוטמן ברחוב אחד העם, בית קימבל ברחוב מזא"ה, בית עקיבא גינזבורג - השכן מרחוב סירקין, בית בן-ציון צינקין ברחוב שיינקין, בית ברוך לסטר ברחוב יהודה הלוי, אהל שם - היכל התרבות הראשון בעיר ובניינים נוספים.

גולת הכותרת של עבודותיו הוא בית סקורה - המלון שתכנן בקצה רחוב ביאליק עבור פיליפ (אליעזר) סקורה - בניין שהפך עד מהרה למשכנה "הזמני" (ארבעים שנה) של עיריית תל אביב. לוח הקרמיקה "נבנה ע"י אדריכל מ. צ'רנר תרפ"ה" וחתימתו בשפה הפולנית בחזית הבית הם אנדרטה לאחד מגדולי בוניה של העיר שכוכבו דעך והלך לעולמו עני וחסר אמצעים.

רשומות מפקד 1928 מאפשרות הצצה אל בית צ'רנר ואל דייריו באותה השנה. בבית התגוררו בשכירות הגננת חיה ברוידא (בת 40) ובנה אורי ברנר (בן 14. בנו של יוסף חיים ברנר. ולימים, סגן מפקד הפלמ"ח). אפרים בורשטיין (מכונאי בן 20), יעקב פיוטניצקי (50), אשתו חנה (33) ובניהם נחמן (7) ושאול (בן 3. לימים שאול גבעוני, קצין חינוך ראשי בצה"ל). באותה השנה התמנה צ'רנר לתפקיד מהנדס העיר אך סיים את עבודתו בעיריה שנה אחר כך.

בספרו האוטוביוגרפי בחיי: קורות חייו של צבר מצוי (הוצאת לשון, 2016) מתאר פוצ'ו (ישראל וייסלר) את השבועות הראשונים של הוריו העולים החדשים עת ששהו בביתו של צ'רנר, בן הדוד של אימו: "סלון לא היה לדירה, אך המטבח היה רחב ידיים ועמד בו שולחן אוכל גדול, מסוג השולחנות הארוכים שהיו אז בקיבוצים, ולצידם שני ספסלים באורך 180 סנטימטרים. מאחר וגובהם של הורי לא עבר את המטר שבעים, היה ניתן להפוך את השולחן והספסלים למיטות ועוד נשארו להם כמה סנטימטרים לזוז למעלה או למטה". לימים העביר האב, אריה וייסלר, את הנגריה שבבעלותו אל בית ויסלר שבשדות המושבה הגרמנית שרונה.

משה צ'רנר נפטר בשנת 1962. אשתו רבקה נפטרה כמה חודשים אחריו. לבני הזוג לא היו ילדים. הם קבורים בבית העלמין קריית שאול.

.