מגרש הפחים של הפועל מאת דני רכט

שנים עברו מאז היווסדה ועד שהיה לאגודת הפועל תל אביב מגרש כדורגל משלה. מגרש החול של קבוצת הכדורגל אלנבי בשנים 1925-1927 היה ברחוב ברנר ליד פינת רחוב אלנבי (ומכאן שם הקבוצה). האיחוד עם הפועל והצורך בקרקעות זמינות לבנייה בחלק זה של העיר, הוביל את הקבוצה המאוחדת למגרשה השני, בשטחה המוניציפלי של יפו הערבית. מגרש זה בו השתמשה הפועל (1927-1929) היה לצד דרך יפו תל אביב (רחוב אילת) בדרך עפר המסומנת במפות כרחוב אשקלון. המגרש הוקם בצמוד לשכונת הצריפים מכבי ב' (מול המכבי) והוחכר, כמו גם הקרקע לצריפי השכונה, ממשפחת אבו לאבן הערבית. בשנת 1929 עברה קבוצת הפועל לשחק במגרש החימר של מכבי. מגרש זה פעל כבר משנת 1924 ונודע בכינוי מגרש הדקלים. מיקומו, לצד רחוב אליפלט כיום. בין שכונות צריפי פלורנטין, מכבי הישנה ומרכז וולובלסקי לתעשיה ומלאכה, לאחר שמכבי תל אביב עברו לשחק במגרש ליד שכונת מכבי החדשה, ובהמשך באיצטדיון המכביה בצפון העיר, המשיכה קבוצת הפועל לשחק במגרש הדקלים עד שנות הארבעים.

רק בראשית שנות הארבעים (1941) עברה קבוצת הפועל לשחק לראשונה במגרש משלה. היה זה מגרש הפחים מדרום לשכונת מונטיפיורי, אשר שימש את הקבוצה עד מלחמת העצמאות ונראה היטב בצילומי אוויר מאמצע שנות הארבעים. מגרש זה סבל מדי חורף מהצפות (כמו כל החלקים הנמוכים של שכונת מונטיפיורי) עם עליית מפלס המים בואדי המוסררה (נחל אילון). ותיקי הפועל יודעים לספר כי שורת עצים תחמה את גבולו המזרחי של המגרש. שאר צידי המגרש נתחמו על ידי חומת פחים ומכאן שמו.

עשור קודם לכן (1933) הקימה האגודה המתחרה את מגרש מכבי בואדי מוסררה, בסמוך לשכונת מכבי החדשה. בשנות הארבעים תוכנן להיבנות איצטדיון ביתי לקבוצת הכדורגל של הפועל, שיקרא ע"ש דב הוז. האיצטדיון לא נבנה מאחר ומועצת הפועלים השתלטה על מגרש באסה ביפו לאחר קום המדינה.

בטרם הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את מגרש באסה (כיום איצטדיון בלומפילד) בידיה של מועצת פועלי תל אביב, היה זה מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל שבאב אל-ערב (הנוער הערבי). לאחר בריחתם צפונה הקימו שחקני הקבוצה את שבאב אל-נאסרה המוכרת יותר בשמה העברי, בני נצרת.

שטח מגרש הפחים לשעבר, ביתה של הפועל תל אביב בכדורגל בשנות הארבעים, נמצא כיום בין רחובות האחים מסאלויטה מצפון לתושיה מדרום ובו נכלל גם הקטע המזרחי של רחוב בן אביגדור. כמו בכל השטח שבין שכונת מונטיפיורי לרחוב יצחק שדה, הפך המתחם לביתם של מפעלים ובתי מלאכה. בינהם בית החרושת קדמה שהוקם באמצע שנות חמישים על רוב שטח מגרש הפחים לשעבר.

.

.