בית קורן וספיר  מאת ד"ר ניר מן

בתחילת פעילותה של מפקדת ההגנה נערכו הישיבות בבתיהם של ראשי הארגון, בדרך כלל בבית אליהו גולומב, המפקד הבלתי מוכתר, בשדרות רוטשילד 23 (כיום מוזיאון ההגנה). לאחר מכן נערכו הישיבות בבית הוועד הפועל של ההסתדרות ברחוב אלנבי 115 (כיום מגדל מנורה מבטחים). עם הקמת מטכ"ל ההגנה בספטמבר 1939 נקבע המונח 'הפיקוד העליון' כשם כולל לשני המוסדות בראש ההגנה – המפקדה הארצית (מעין קבינט ביטחוני מהדרג הפוליטי) והמטכ"ל הצבאי. 'המעון הראשי הכללי' (המער"ך) נקבע בבית מרגולין ברחוב אַחַד העם 39, והטלפון היה ב'חדר המפגש' ברחוב לילינבלום הסמוך. לאחר מכן נדדו הישיבות לדירות ארעיות בפרקי זמן קצרים.

עם מינויו של ד"ר משה סנה לראש המפקדה הארצית של ההגנה (רמ"א) בשנת 1941 הוא העביר את הפיקוד העליון לשלוש דירות צמודות, בנות שלושה חדרים כל אחת, בקומה השלישית בבניין ברחוב ארלוזורוב 15 (פינת בן-יהודה 174). לדירות הייתה מרפסת עורפית משותפת שמחיצותיה הוסרו, והמעבר ביניהן נסתר מעין הרחוב. דירה אחת נמסרה למפקדה הארצית (סנה), דירת שנייה למטכ"ל (יעקב דורי, יגאל ידין) והדירה השלישית ללשכת ההדרכה (יהושע גלוברמן). החומר הסודי שהיה במשרדים הוסלק מדי ערב במרתף הבניין, ובשעות החשֵכה התרוקנו הדירות כדי לא לעורר את חשד הבולשת הבריטית. בערבים ובלילות התקיימו הפגישות בבתיהם הפרטיים של בכירי ההגנה, וראשי הארגון נפגשו עם סנה בדירתו בבית לבנדיק ברחוב ביל"ו 14. הצבת משרדי המפקדה הארצית והמטכ"ל תחת קורת גג משותפת נועדה לשרת את תפיסת ההפעלה האחוּדה של הפיקוד העליון ולמסד את השליטה בהגנה.

במתחם הרחובות בן-יהודה – ארלוזורוב – דיזנגוף היו עוד חדרים מוסווים ששימשו את מזכירוּת הפיקוד העליון ואת האלחוט, ולאזור הועברו מפקדות וגופי מטה נוספים. בבוקר אחד באביב 1943 העביר סנה למזכירו פתק בן שבע מילים: "המקום ידוע, לעזוב על מנת לא לחזור", ובתוך שעה נוקו שלוש הדירות מכל שריד מסגיר. משרדי הפיקוד העליון הועתקו לדירות שונות ומטעמי חשאיות מחתרתית פוצלו המטכ"ל והמפקדה הארצית. משרד המטכ"ל הועבר למרתף במעונות עובדים ה' ברחוב פרישמן (פינת דֹּב הוז), והמפקדה הארצית נדרשה להסתפק זמן מה רק בחדר מזכירות בשדרות קק"ל (כיום בן-גוריון). סליק הגניזה של ארכיון הפיקוד העליון היה במרתף בעל חדרים כפולים ברחוב פרוג 20 במעונות עובדים ו'.

אחת משלוש הדירות של ההגנה בבניין ברחוב ארלוזורוב 15 הפכה לדירת מגוריהם של גלילה ויעקב ינאי (ינאי היה שלישו של הרמ"א סנה). עם תחילת פעילותה של מפקדת תנועת המרי העברי באוקטובר 1945 התקיימו פגישותיה הראשונות בדירת ינאי ברחוב ארלוזורוב 15 בתל-אביב.

דני רכט מוסיף: ארבעת המגרשים לצד רחוב בן-יהודה בין רחובות ארלוזורוב ווילנה אינם חלק מפרצלציית שכונת המעביר (שכונת פועלים י"א), אלא היו בידי היזמים ישראל אשר שפיר ויוסף קליין - מהבולטים בסוחרי הנדל"ן בתל-אביב של ראשית שנות השלושים. במסמכי העירייה רשומים לעיתים מגרשים אלה כשכונת שפיר-קליין צפון. על הדרומי מבין ארבעת המגרשים ניתנה לדוד ברסלבסקי (1896-1968) אופציה לרכישה והוא מכר בחודש מרץ 1934 את האופציה לאדונים אלימלך קורן ונתנאל ספיר. שני אלה שכרו את שירותי האדריכל פנחס היט אשר בנה עבורם את הבית שניצב במקום במשך שבעים שנה, עד שפינה את מקומו לבניין הנוכחי ובו שש קומות מגורים מעל קומת חנויות וקומת מרתף המשמשת לחניית הדיירים בבניין.

.

.

.