גימנסיה בלפור מאת דני רכט

בשנת 1931, לאחר שניהל במשך שמונה שנים את בית הספר התיכוני למסחר ברחוב גאולה, הקים ד"ר אלכסנדר קולר (1886-1948) את גימנסיה ריאלית בלפור. בית הגימנסיה החדש נבנה על ידי המהנדס דוד טוביה (שבנה באותה התקופה גם את בתי שכונת פועלים א', ובהם את בית בן-גוריון בשדרות קק"ל) בנקודה הכי גבוהה בתל-אביב של אז, בצמוד למגדל המים ברחוב מזא"ה.

גימנסיה ריאלית בלפור שהחלה לפעול בשנת 1931 הפכה במהרה לאופציה מועדפת של לא מעט הורים שהוקירו את רמת הלימודים הגבוהה ואת המשמעת הגליציאנית שהונהגה בו על ידי מנהליו ה”ה קולר וריגר. בשנת 1933 לדוגמא, למדו בגימנסיה בלפור המבוקשת 340 תלמידים, שהיתה אז שניה במספר תלמידיה רק לגימנסיה הרצליה. הגימנסיה הפרטית של ד"ר קולר (מראשוני רמת-גן, שייסד בהמשך גם את גימנסיה אהל-שם בעירו) פעלה בפיקוח רשת החינוך של כנסת ישראל, והיתה מוכרת ע"י האוניברסיטה העברית בירושלים.

הקושי הכלכלי הביא להפעלת לחץ על העיריה במטרה שתפעיל בתי ספר עירונים בשכר לימוד מסובסד. בסוף שנת 1945 החליטה העיריה לפתוח שני בתי ספר תיכון עירונים (כללי ודתי). זאת, תוך מאבק במרכז המורים שראה בכניסת העיריה לתחום לא לה, יצירת תחרות בלתי הוגנת והפגנת חוסר אמון כלפי בתי הספר הפרטיים. בית הספר התיכון הכללי פעל במבנה בית הספר אחד העם במתכונת של משמרת שניה. לפקידי מחלקת החינוך העירונית היה ברור כי זאת אכסניה זמנית וכי ראוי למצוא לתיכון העירוני בית משלו. בחודש יוני 1947, בשבוע בו הסתיימה שנת הלימודים בגימנסיה ריאלית בלפור (שנה בה למדו בגימנסיה כחמש מאות תלמידים), הודיעה ההנהלה על כוונתה לסגור את המוסד מטעמים כלכליים. בתום משא ומתן רכשה העיריה את בית הגימנסיה ברחוב מזא"ה וגימנסיה בלפור הפכה לבית הספר התיכוני העירוני א'.

בשנים שלאחר קום המדינה בחרו כמחצית ממסיימי בתי הספר היסודיים בעיר ללמוד במסלול התיכוני העיוני. לתלמידי הציבור הכללי (אלה שלא שויכו למחנה העובדים או לציבור הדתי) היתה אפשרות אחת במסלול זה - בית הספר תיכון עירוני א' בבית גימנסיה בלפור לשעבר, שהיה צר מלהכיל את תלמידי הציבור הכללי. לאחר השלמת בנייתו של מבנה בית הספר החדש ברחוב בכורי העיתים (כיום רחוב שפרינצק) על אדמת המושבה הטמפלרית שרונה לשעבר, עבר אליו תיכון עירוני א' וכדי להקל על הצפיפות בין כתליו הוחלט בעיריה להקים בית ספר עירוני חדש שיפעל בבית גימנסיה בלפור לשעבר. למנהל נבחר המחנך משה לנדא. כך, את מפעל חייו של הד"ר קולר, יוצא העיר לבוב במזרח גליציה, החליף בשנת הלימודים 1953 בית ספר תיכון עירוני ה' שהפך למפעל חייהם של ד"ר משה לנדא (1917-2009) וסגנו ד"ר עמנואל מלצר (1921-2016), יוצאי העיר קראקוב במערב גליציה.

בשנת 1972 עברה גימנסיה שלווה אל הבית ברחוב מזא"ה 34 (גימנסיה בלפור לשעבר) ליד מגדל המים. בהמשך שימש הבניין גופים נוספים בתחום החינוך העירוני ושטח מגרש הכדורסל של הגימנסיה הפך מגרש חניה לעובדים. לימים נבנה אולם ספורט בבנייה קלה ע"י חברת לנוקס בקומה השניה באופן שיאפשר את המשך החנייה במפלס הקרקע.

.