יד המעביר (שיכון דן, נווה דן) מאת דני רכט

ההתרחבות הדרמטית של תל-אביב בשנות השלושים הביאה גם להרחבת שירות האוטובוסים שהפעיל קואופרטיב המעביר ולגידול בפעילותו ובמספר חבריו. במקביל גבר גם הצורך במציאת פתרונות דיור לחברי הקואופרטיב. בהמשך לאיכלוס שכונת המעביר (שכונת פועלים י"א) נרכשו גם קרקעות להקמת שכונת המעביר בסומייל (שלא קמה לבסוף. בחלק משטחה נבנה בית הוועד הפועל של ההסתדרות) ושכונת יד המעביר מעבר לירקון. בכל שלושת המיקומים הקונספט היה זהה: בנייה נמוכה לשיכון חברי הקואופרטיב לצד מוסך אוטובוסים של דן.

הקרקע מעבר לירקון נרכשה באמצע שנות השלושים מהשבט הבדואי אבו כישכ על ידי האחים טייבר שעסקו ברכישה ובתיווך קרקעות. בהמשך נמכר השטח לאגודה לשיכון יד המעביר שהוקמה על ידי המשתכנים ופעלה לצד קואופרטיב התחבורה בו היו חברים. קוקלטיב השיכון רכש שטח קרקע שנכלל בגושים: 6637, 6623, 6624 שנכללו אז בשטח גלילי (שטח שלא שוייך אז לאף רשות מקומית) שנוהל עד שנות החמישים על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שהיתה כפופה ישירות לשר הפנים.

תכנית הפרצלציה התבססה על העיקרון שלכל חבר תהיה חלקה בגודל של כדונאם וחצי בו יוכל לקיים משק קטן ולגדל ירקות לצד ביתו. בפועל הסתפקו המתיישבים בחלקות בנות כשמונה מאות מ"ר. החברים תכננו לבנות באופן קולקטיוי במטרה להוזיל עלויות, אולם התמשכות מלחמת העולם השניה הביאה להתחלת הבנייה במקום רק בסוף אותו העשור.

עוד קודם, ב-1944, התמזג קואופרטיב המעביר עם קואופרטיב רגב (ר"ת של רמת-גן, גבעתיים, בני-ברק) והקואופרטיב המאוחד נקרא 'דן'. הקואופרטיב לשיכון נקרא יד המעביר וזה היה גם היה שמה של השכונה. אך למעשה, החל השימוש בשם שיכון דן לצד השם המקורי כבר בתחילת שנות החמישים. ב-1957 פורק קולקטיב השיכון והקרקע הועברה לבעלות בעלי הבתים בשכונה. לפי מכתב של ועד יד המעביר לסגן ראש העיריה יהושע רבינוביץ' גרו בשכונה (1960) רק 185 משפחות. מתוכן עשרים משפחות שלא היו חלק מהקואופרטיב.

בנקודה הכי גבוה בשכונה, בשטח חירבת סואלמה, הוקם מכון המים יד המעביר (במקום מאגר המים נבנה בראשית שנות השמונים אולם הספורט של בית הספר תיכון עירוני י"ד הסמוך). מערבה משם פעל בית קולנוע מור השכונתי.

מסוף שנות השבעים ובמהלך השמונים השתנו פניה של השכונה. את בתי השיכון הצנועים החלו להחליף וילות גדולות. שינוי אופי השכונה הביא גם לשינוי השם. ושיכון דן הפך לנווה דן. רוב רחובות השכונה נקראו על שמם של נוסעים יהודים שביקרו בארץ ישראל. או בשם הספרים שתיעדו את המסעות לארץ הקודש: בנימין מטודלה, אליהו מפרארה, אלדד הדני, "תבואות הארץ", "אבן ספיר" ונוספים. טעות רווחת מסמנת את רחוב פנחס רוזן כגבולה המערבי של השכונה כאשר למעשה, גם הבתים בצידו המערבי השל הרחוב (קרקע שנרכשה בשלב ' וצורפה לשיכון) נכללים בשכונה שגבולה הוא למעשה ברחוב הנקרא בשם האגודה המייסדת: יד המעביר.

.

.