בית אנגל מאת שולה וידריך

בספרו זאב רכטר (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987) כתב פרופ' רן שחורי כי יותר מכל בנין אחר ראוי בית אנגל (בשדרות רוטשילד 84) להיחשב כבניין שקבע את מקומו של רכטר בהיסטוריה של הארכיטקטורה בארץ. בניין מגורים זה היה הראשון שנבנה מעל עמודים. החלל יצר מקום פתוח ומגונן ותרם לזרימת האוויר והרוח והרחיק את דיירי הקומה הראשונה מעיני עוברים ושבים. בית אנגל בשדרות רוטשילד 84 פינת רחוב מזא"ה נבנה בשנת 1933 על מגרש בכרם מוסתקים (לב תל אביב ב'). בעלת הבית הגב' שרה אנגל (1897-1964) עולה חדשה מאנגליה ביקשה להקים בית דירות איכותי לצרכי השכרה. היא אף התגוררה באחת הדירות. אנגל נולדה בפולין, בשלב כלשהו היגרה לאנגליה ומשם עלתה בשנת 1933 לארץ. היא נפטרה בגיל 67 ונטמנה בבית עלמין נחלת יצחק לצד בעלה אברהם אנגל שנפטר בשנת 1944.

שימור בית שרה אנגל לאחר שנים של הזנחה בוצע עבור קבוצת רכישה (ביוזמת חברת א. מ. אמטיסט). על תכנית השימור עבדו בשיתוף פעולה משרד אמנון בר אור טל גזית אדריכלים עם משרד בר אוריין אדריכלים, ואדריכלית הנוף רלי דה פריס. בתיק התיעוד נכתבו ההמלצות לשימור: חשיפת קומת העמודים, שיקום הבטון, שיחזור מדויק של החזיתות, תוך הקפדה על אותנטיות בחומרים. שמירה או שיחזור של חלונות העץ והברזל, דלתות עץ, תיבות דואר ועוד פרטים כולל שער הברזל בכניסה לחצר. כמו כן הומלץ לשחזר את הגינה ואת תוואי השטח. לאחר הליך ארוך של שימור ממשיך בית אנגל לשמש כבית מגורים. צורת הבניין נשארה כשהייתה, פרט לתוספת שאינה בולטת באגף המזרחי הפונה לרחוב מזא''ה. בתהליך השימור נותק הבניין מהיסודות ותחתיו הוקם חניון אוטומטי ומחסנים.

האדריכל שמיר זלקין (משרד אמנון בר אור טל גזית אדריכלים) מתאר שבשלב השחזור, לאחר הורדת קיר המגן וחשיפת העמודים, הם הופתעו לגלות ששני העמודים הפנימיים הפונים לחצר הם אליפטיים ולא עגולים, ותוכננו באופן שאיפשר לאדריכל רכטר להעביר דרכם צנרת ניקוז חבויה מהמרפסות והגג.

קומה ראשונה מעל עמודים (במקום קומת פרטר כמקובל עד אז) הפכה למודל נפוץ בתל אביב, אך לא הייתה בזמנו מובנת מאליה. ורכטר נאבק כשנתיים ברשויות שיאפשרו לו לבצע זאת בלי לנכות את החלל הפתוח מאחוזי הבניה. רכטר הושפע מהאדריכל לה-קורבוזיה, מאבות התנועה המודרנית בצרפת. ובית אנגל הוא הראשון שבנה רכטר עם שובו מלימודיו בצרפת.

בית אנגל לא מורם כולו על עמודים, אלא רק האגף הפונה לשדרה. הבית נבנה בצורת האות חי"ת כששני אגפים ניצבים לרחוב מזא''ה וביניהן גינה. העמודים הפתוחים באגף הצמוד לשדרות רוטשילד יוצרים חלל מפולש בין השדרה והגינה. במשך שנים חסם קיר מגן מתקופת מלחמת העולם השנייה את החלל הזה, אך הוא נפתח מחדש במהלך השימור.

השפעה נוספת של לה-קורבוזיה על הבניין היא בתפיסה הקוביסטית. החלונות יוצרים תיבה מלבנית מאורכת ובולטת הנפגשת עם מרפסות קטנות בעלות פתח חלול בפינת הבית. קורת בטון מלווה את קו הגג, ובחזית הצפונית פורץ חלק מהמבנה בצורת רבע גליל, כך נוצר משחק ניגודים של צורות יסוד גיאומטריות ומשחק של ניגודי אור וצל וקיר מלא מול חסר. זהו בניין גדול ממדים, בעל שני חדרי מדרגות. על הגג תוכנן חדר התעמלות וגינת גג בנוסח לה-קורבזיה. הבית מטוייח בצבע לבן בנוסח האופייני של הסגנון הבינלאומי בו בא לידי ביטוי העיקרון הרואה את הבניין כמעטפת לחלל .

בית אנגל מייצג את האידיאולוגיה של התקופה המכונה "אסתטיקה של המכונה" - מבנים שנבנו על דימויי אניות או קטרים. בית אנגל הפך לאחר הסמלים של הארכיטקטורה המודרנית בארץ ישראל מאחר ורכטר הצליח להטמיע בו את חמשת העקרונות לאדריכלות המודרנית שנוסחו על ידי האדריכל לה קורבוזיה: קומת עמודים, חזית חופשית, חלונות סרט, תכנית חופשית וגג שטוח.

בין דיירי הבית היו דמויות בולטות בתולדות תל אביב ומדינת ישראל:

- האדריכל זאב רכטר (1899-1960) מתכנן הבניין, התגורר בדירה מרווחת בקומה השנייה.

- האחים גבריאל ומקסים שמיר מחלוצי הגרפיקה בארץ ישראל, גרו עם משפחותיהם בדירה בקומה ראשונה הפונה לחצר ואחד החדרים שימש את הסטודיו שלהם. האחים שמיר הטביעו את חותמם על העיצוב החזותי בארץ. הם עיצבו כרזות, מדליות, שטרות ראשונים, וכן את סמל מדינת ישראל. בשנת 1940 קיימו בסטודיו תערוכה והציגו את יצירותיהם. בראיון שקיימתי עם גדעון, בנו של מקסים שמיר, הוא סיפר לי שהגינה הייתה מטופחת ובימי מלחמת העולם השנייה נחסמה קומת העמודים על ידי קיר מגן והחלל נוצל על ידי הבריטים חובשי הכומתות האדומות שכונו "כלניות" כעמדה צבאית. הבריטים, סיפר שמיר, חילקו סוכריות לילדים.

- אדיס דה פיליפ, מייסדת האופרה הארצישראלית. עלתה לארץ בשנת 1945 מניו יורק , במטרה לבנות משכן לאופרה הארצישראלית. משכן לא נבנה, אך נמצא בית קבע לאופרה במבנה קולנוע קסם על שפת ימה של תל אביב לאחר ששימש כמשכן זמני של הכנסת בתקופת מלחמת העצמאות.

- משפחת דה שליט, משה דה שליט פעיל ציוני , כיהן כציר בקונגרסים הציונים כנציג קרן הייסוד. עם עלייתו ארצה בשנת 1925 עסק בחקלאות, היה חבר הגנה ופעיל ציבור. עדה דה שליט, רעייתו שהייתה פעילה ציונית. עדה דה שליט למדה כימיה במוסקבה ועבדה באוניברסיטה העברית במחלקה לכימיה. פרופסור עמוס דה שליט (1926-1969) מבחירי המדענים בארץ, מייסד הפקולטה לפיזיקה במכון וייצמן זוכה פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1965 (לזכרו הוקמה קרן עמוס דה שליט). ואדריכלית תמר דה שליט גולדרייך, אדריכלית אמנית ופעילה חברתית.

- משפחת דיניץ. כאן גר עם הוריו שמחה דיניץ (1929-2003), לימים שגריר ישראל באו''ם, חבר כנסת, יו"ר הסוכנות, וסגן נשיא האוניברסיטה העברית.

- ד"ר שפר, שהיה מוכר בכינוי הרופא 'הייקה'. וזכור כבעל מכונית מפוארת בתל אביב של שנות השלושים.

..

.