תחנה מרכזית ישנה מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

תחנת האוטובוסים המרכזית, לימים התחנה "הישנה", נבנתה בשטח פרדס נבולסי ונחנכה בחודש מאי 1942. המקום נבחר בגלל היותו נקודת גישה נוחה לתחנת הרכבת שליד בית הדר ובקרבת כיכר המושבות. האדריכלים וורנר יוסף וויטקובר (1903-1997) ונחום זלקינד (1895-1976) תכננו את התחנה והביצוע נמסר לקבלן משה ברמן. המימון להקמת התחנה התקבל מהמלווה הממשלתי. הבנייה נמשכה כשנתיים, המבנה כלל אולם המתנה, חדרי שמירת חפצים, רציפים, מקלטים לשעת חירום, קופות, משרדים ושתי קומות מזנון. מהקופה הראשית הובילה מנהרה אל הרציפים השונים. המטרה בהקמת התחנה היתה מתחם שירכז את כל התחנות הראשונות/סופיות של האוטובוסים הבין-עירוניים שהיו מפוזרות במקומות שונים בעיר. עם פתיחת התחנה הועברו אליה בהדרגה שירותי 'אגד' ו'המעביר'.

בהתקפות מטוסי חיל האוויר המצרי את תל אביב במלחמת השחרור, ב-18 במאי 1948, נפגע אזור התחנה, בנוסף למתחמים נוספים בעיר. לאור גידול העיר וצרכי התעבורה דובר בראשית שנות השישים על הצורך בהגדלת שטח התחנה. הוקמו רציפים חדשים בשטח שכונת הקווקזים לשעבר ולצד מדרכות הרחובות הסמוכים. בסופו של דבר החלה בשנות השישים להיבנות התחנה המרכזית החדשה ברחוב לוינסקי. בשנת 2009 נסגרה התחנה המרכזית הישנה לאחר 52 שנות פעילות. מבנה הטרמינל ישומר כאשר בשטח הרציפים לשעבר והשטחים נוספים מתוכננת להיבנות שכונת מגדלים חדשה סביב מרכז תרבות חדש - ביתה העתידי של להקת המחול בת-שבע.

.

.