מעונות מורים (דירת דב כיטוב) מאת דני רכט

מגרש מס' 8 בשטח כרם עיסאווי לשעבר (אדמת משק), לימים רחוב צבי שפירא 7, נמצא בסמוך לבית הקרן הקיימת לישראל. המגרש היה בשנות הארבעים בבעלות הקק"ל. בשנת 1944 התאגדה למטרת שיכון קבוצת מורים והקימה את מעונות מורים בתל-אביב בע"מ. לאחר מו"מ מסרה הקרן הקיימת לרשותם את המגרש שבבעלותה. המורים שכרו את שירותי המהנדס אלישע שמשוני והוא תכנן עבורם בית משותף בן שלוש קומות, כאשר כל קומה מכילה שתי דירות נאות בנות 3 חדרים כל אחת. הרשיון התקבל בשנת 1946 והבניין הוקם בשנים 1948-1949 על ידי הקבלנים וודסון וולברג.

באחת מדירות בית מעונות מורים שברחוב צבי שפירא, התגורר המחנך דב כיטוב (1913-1977) יחד עם רעייתו גניה (גיטל) לבית אנגלהארדט (1912-1992). בני הזוג קבורים בבית העלמין קריית שאול. כיטוב נולד בעיר וילנא (ליטא) שהיתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא עלה לארץ בשנת 1933 ועבד בהרצליה בשנים 1934-1936 עם חבריו לקבוצת בדרך. בהמשך פעל כיטוב במסגרת ארגון ההגנה. כיטוב שתלמידיו זוכרים אותו כמורה קפדן, חיבר שורה של ספרי לימוד לגיאוגרפיה ולמתמטיקה. הוא לימד בבית ספר ביאליק וכיהן אחר כך כמנהל בית ספר החי"ל ביד אליהו. כיטוב היה חבר הנהלת הסתדרות המורים מטעם מפא"י. בשנת 1955 זכה למינוי היוקרתי כמנהל בית ספר בלפור. הוא שימש בתפקיד זה עד שנת 1973 עת הוחלף על ידי סגניתו הגב' מרים ציטרון. בשנת 1963 הציעה הגב' סוניה מרבך, המפקחת הארצית על החינוך המיוחד לקיים ניסוי בו תשולב לראשונה כיתת תלמידים כבדי שמיעה בבית ספר רגיל. דב כיטוב נענה לאתגר וכיתות של ילדים כבדי שמיעה פעלו בבית הספר במשך שנים ארוכות.

כיטוב שימש במגוון תפקידים ציבורים: חבר הועד למען תיאטרון הבימה, חבר הנהלת הוצאת הספרים עם עובד ההסתדרותית, וחבר במליאת רשות השידור לאחר הקמתה. בשנת 1973, לאחר פרישתו מניהול בית ספר בלפור הוא מונה כמנכ"ל בנק מסד (אגודה שיתופית להלוואות וחסכונות של הסתדרות המורים). במסגרת תפקידו קידם דב כיטוב את הקמת בית בנק מסד שנבנה על חורבות קולנוע שדרות. לאחר מותו של כיטוב הוחלט כי בנק מסד ימכר לבנק הפועלים אך ימשיך לפעול כבנק נפרד. בהמשך הפך בנק מסד לחברה בת של הבנק הבינלאומי.

.

.