בית חולים איכילוב מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בתאריך 1 בפברואר 1961, נחנך בית החולים איכילוב. זאת לאחר עשר שנות בנייה (ובעיקר הפסקות בנייה). בית החולים נקרא ע"ש משה איכילוב (1903-1957) שבמסגרת תפקידו כסגן ראש העיריה, היה אחראי לרפואה העירונית ודחף להקמת בית החולים.

שטחו הצפוני של פרדס פורטליס (איזור גן העיר של היום) יועד מראשית שנות השלושים לבניית בית חולים עירוני חדש לעיר שיופעל על ידי הסתדרות הדסה. במקומו נבנה בשנות החמישים בשדות איכרי המושבה שרונה מרכז רפואי חדש. משה איכילוב כתב בעלון שחולק לתושבי העיר בשנת 1955: "הבניה של בית החולים החדש על אדמת שרונה זורזה השנה במידה ניכרת. בשטח זה יוקם המרכז הרפואי העירוני הגדול, אשר יהיה, ללא ספק, לתפארת העיר". עיתון חרות (1958) נכתב "בית החולים העירוני החדש הוא מן המשוכללים ביותר במזרח התיכון ושירותיו הרפואיים יעמדו ברמה אחת עם שירותי הרפואה באירופה ובארה'ב".

בנין בית החולים ברחוב ויצמן 6, הוא מבנה מאורך, הבנוי בסגנון הברוטלי . המבנה כולל שש קומות, תוכנן על ידי אדריכל אריה שרון (1900-1984) ובנימין אידלסון (1911-1972) ונבנה בין השנים 1955-1961. איכלוס המבנה נערך במספר שלבים, כאשר מיד עם פתיחתו, הועברו אליו חלק מהחולים מבית החולים הדסה שברחוב בלפור.

בשנת 1980 הפך ביה"ח איכילוב לחלק מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי. כיום, זהו אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, מתפרש על מספר מבנים, כשהמבנה המקורי נשמר ולצידו הוקמו מגדלים ומבנים חדישים (מרכז השיקום, בית החולים ליס לנשים וליולדות, בית החולים דנה לילדים, מגדל האשפוז ע"ש אריסון, בניין הלב ע"ש סמי עופר).

צילום (1964) באדיבות גיל ונעמי וינשטין . ארכיון יצחק בן צבי. בשנת 1980 הפך ביה"ח איכילוב לחלק מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי.

פינת הרחובות ויצמן ודפנה. המחצית הראשונה של שנות השישים. על גדר האבן המקיפה את בית החולים איכילוב, נרשמה כתובת הגרפיטי: "יבוטל הממשל הצבאי".

..

ערכים בסביבה

.

נווה דוד (שיכון הקצינים)

מתחם ויצ"ו בשד' דוד המלך

המכון לפריון העבודה

שיכון עובדי הקרן הקיימת