המשביר לצרכן בכיכר דיזנגוף מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בית המשביר לצרכן בכיכר צינה דיזנגוף היה המבנה האחרון שנבנה והשלים את הרצף הבנוי סביב הכיכר. המבנה הוקם על אחד ממגרשי ביח"ר סיליקט. חלקו האחד צמוד לקולנוע חן, עם חזית אחת לכיכר, וחזית שניה אל רחוב פינסקר 69. חזית המבנה בן חמש קומות המסחר עוצבה בסגנון הבינלאומי, הוא תוכנן בשנת 1957 על ידי משרד האדריכלים שרון-אידלסון ונבנה על ידי סולל בונה.

כלבו המשביר לצרכן בכיכר צינה דיזנגוף נפתח לקהל בתאריך 8 באפריל 1959. והיה בשעתו מרכז הקניות הגדול המשוכלל הראשון מסוגו בארץ וסניף הדגל של רשת הקמעונאות של ההסתדרות.

הסניף העצום לתקופתו השתרע על פני שטח של 2,000 מ"ר: חמש קומות מכירה, מרתף וקומת משרדים. שיטת המכירה החדישה שהונהגה במקום היתה על פי עקרון הבחירה העצמית של מרבית המוצרים לבית ולמשפחה, כפי שנהוג במרכזי הקניות הגדולים בעולם. ניתן היה למצוא צרכי הלבשה והנעלה לנשים ולגברים, על פי צו אופנה עדכני בשעתו. כמו גם מחלקות בגדי נוער וילדים, כלי בית ומטבח, מוצרי קרמיקה, מכשירי גז ובישול, ריהוט ומוצרים לשעות הפנאי כתקליטים, מגזינים וספרים. במקום נערכו אף תצוגות אופנה. בכל קומה הותקנה קופת מכירה לקונים באותה הקומה. בבניין פעלו שתי מעליות גדולות ומשוכללות. בקומות המכירה התנגנה ברקע מוסיקה וכריזה בדבר מכירות מיוחדות, מה שהיה חסר תקדים במדינה הצעירה.

המבנה, המיועד לשימור מחמיר עבר שינוי ייעוד וכיום משמש למגורים, כאשר קומת הקרקע נותרה מסחרית. החזית הראשית, הפונה לכיכר, אחידה ותואמת את עקרונות העיצוב המקורי של הכיכר שהוא פס מרפסות רחב לאורך המבנים. החזית הפונה לרחוב פינסקר עוצבה במקור עם לבני משרבייה, האופייניות ככלל בסגנון הבניה של סוף שנות החמישים ובתכנונם של שרון-אידלסון בפרט (בית ליסין לדוגמא). לאחר הסבת הקומות העליונות לקומות מגורים, הוסבו פתחים אלו למרפסות דירות מגורים.

רשת המשביר לצרכן פתחה סניפים נוספים בתל אביב וביפו. סניף הדגל הקודם של הרשת פעל בבית סורסוק שברחוב רזיאל 4-6 (רחוב בוסטרוס ובהמשך רחוב תרשיש) וסניף גדול נוסף נפתח בדצמבר 1968 ברחוב אלנבי 115 בשטח מלון הרצליה לשעבר (בית הוועד הפועל של ההסתדרות).

.