כיכר אד"ם הכהן (רחוב רחל) מאת דני רכט

אל תחפשו את כיכר אד"ם הכהן במפת העיר. משורר ההשכלה אברהם דב מיכיילישר (אד"ם הכהן) לבינזון (1794-1878) הונצח ברחוב שסימן פעם את גבולה המזרחי של תל-אביב, אך אין בעיר מעגל תנועה הנושא את שמו. כיכר אד"ם הכהן הוא פרוייקט בנייה גדול שנבנה בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים בחלק הצפוני של משק הפועלות צפון לשעבר, סביב רחוב רחל של ימינו.

שנות השלושים והארבעים היו שנותיו היפות של משק הפועלות צפון. אותו גן פורח בניהולה של חנה צ'יזיק שתחם ממזרח את שטחה של שכונת אפרים (שכנים א') הקרויה על שמו של גיבור קרב חולדה, אחיה של חנה. בשנות החמישים נמכרה רוב אדמת משק הפועלות צפון לשעבר, מלבד החלק הדרומי ובו בית חנה, אותו הפעילה מועצת פועלי תל-אביב כבית ספר לנערות במצוקה. ומגרש הספורט הצמוד אליו (עליו נבנה לימים מגדל בית חנה). חלקו המרכזי של המשק לשעבר נרכש על ידי העיריה שבנתה בו באמצע שנות השישים את בית ספר גרץ "החדש". בדצמבר 1959 פירסמה העיריה תב"ע חדשה ובה הוראות תכנון לחלק הצפוני של משק הפועלות צפון לשעבר. רק בתחילת שנות השישים סללה העיריה בשטח זה את רחוב רחל שלא היה קיים קודם. למעשה, במשך שלושים השנים הראשונות לקיומה של שכונת אפרים, היה רחוב יודפת נתיב הכניסה העירוני היחיד לשכונה (נתיב אחר - שביל שחיבר את רחובות חולדה וליברמן - היה בבעלות משק הפועלות). רחוב נוסף במתחם, חלקו הדרומי של רחוב סוקולוב, נסלל רק בשנת 1973 ונקרא ע"ש משורר היידיש איציק מאנגר (1901-1973) שהלך לעולמו ארבע שנים קודם.

את החלק הצפוני של משק הפועלות צפון רכשו החברה לבניין ולעבודות ציבוריות (חברת בת של סולל בונה) יחד עם החברה הכלכלית של מרכז הקבלנים והבונים בישראל. שתי החברות הקימו בשותפות את חברת כיכר אד"ם הכהן בע"מ, יוזמת הפרוייקט. לתכנון הפרוייקט נקראו לדגל שני משרדי אדריכלות מובילים אז: נדלר, נדלר וביקסון. ומשרדו של אריה שרון. סביר להניח שהיום היתה מאושרת על מגרש כ"כ גדול בנייה של שני מגדלים שראשם בשמיים, וסביבם גינה לתועלת הציבור (המשמשת בפועל רק את תושבי המגדלים). אבל אנחנו בשנות השישים ולמזלם של תושבי הסביבה אישרה העיריה אז רק בנייה נמוכה יחסית.

בשלב ראשון (1968-1970) נבנו שני בלוקים: האחד לצד רחוב רחל (בתים מס' 2, 4, 6, 8, 10) והשני לצד חלקו הצפוני של רחוב מצדה (בית מס' 22 ומאחוריו מספרי 3 ו-5 ברחוב רחל). בתים אלה נבנו בגובה של שש קומות ולחלקם נוספה קומה שביעית. השלב השני של הפרוייקט (1971-1972) נבנה ברחוב רחל 7 ובו 14 קומות. מספרים ש"המגדל" בפי ילדי השכונה, אמור היה להיות נמוך יותר ואושרו לו עוד קומות עקב היכרות של הקבלן עם מהנדס העיר. השלב השלישי של הפרוייקט ובו ארבעה בניינים משותפים מעל מרכז מסחרי קטן (ובו בית קולנוע), היה אמור להיבנות בחלק המזרחי של הפרוייקט (וגם על שטח קן התנועה המאוחדת הצמוד), אלא שהמיתון החריף שפקד את ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים, הביא לביטולו. רק בסוף שנות השמונים נבנה חלק זה (לפי תכנית אחרת שאושרה) כפרוייקט לב הצפון. במסגרת מיזם זה לא נבנה אולם הקולנוע שהובטח, אך פועל בו מועדון הכושר גוף ראשון.

באחד המבנים בחלק זה של משק הפועלות צפון לשעבר פעל בשנות הארבעים בית חינוך תיכון. בית הספר התיכוני של זרם העובדים בחינוך. עם ביטול זרמי החינוך עבר בית הספר לבעלות העיריה ונבנה לו בית חדש ברחוב יהודה המכבי, בשולי שיכון אדמת וייס. הוא ידוע מאז בשם תיכון עירוני ד'.

..

.