בית ד"ר זלוצ'יסטי  מאת דני רכט

האדריכלית לוטה כהן ילידת גרמניה (1893-1983) נחשבת בעיני רבים כאדריכלית הראשונה בארץ-ישראל. בשנת 1921, עם עלייתה ארצה, שימשה כהן כעוזרת בכירה לאדריכל ריכרד קאופמן (1887-1957) שתכנן בין השאר את מושב העובדים נהלל. עבודתה הראשונה בעיר היא ככל הנראה תכנון בית זלוצ'יסטי ברחוב אידלסון 30 סמוך לכיכר ביאליק. הבית שנבנה ב-1922 משמש כבר עשרות שנים את מחלקת הפיקוח העירונית נבנה עבור הרופא ד"ר תיאודור זלוצ'יסטי (Theodor Zlocisti) ואשתו חולדה. עיצוב הבית בהשפעה מזרחית הוא חלון לסגנון המתגבש של האדריכלית בתקופה שקדמה לסגנון הבינלאומי. חמש עשרה שנה אחר כך תכננה לוטה כהן גם את ביתם של הדוקטור ואשתו בחיפה. ב-1930, כשעבר ידידו ד"ר פליקס דנציגר מירושלים אל תל-אביב (עם שהות בחו"ל בין לבין) ובטרם פתח האחרון את בית החולים דנציגר ברחוב גרוזנברג, אירח זלוצ'יסטי את הקליניקה של דנציגר (כירורג ומומחה למחלות נשים) בביתו.

בשנת 1925 עברה העיריה "זמנית" אל בית סקורה שבגבעת בצלאל (קצה רחוב ביאליק). אלא שהפתרון הזמני נמשך ארבעים שנה. בינתיים התרחבה העיר וגדלה גם האדמיניסטרציה העירונית. הפתרון היה השכרת הבתים בסביבה לשימוש מחלקות העיריה. כך הפך בית זלוצ'יסטי לחלק מהקריה המוניציפלית שהתפתחה סביב בית העיריה הישן. כדי להתאימו ליעודו כבית מחלקת הפיקוח העירונית, שופץ הבית בשנת 1938. האדריכל אריה שרון תכנן מחדש את חלוקת הקומה הראשונה לאולם כניסה, משרדים ובית קפה. 

תיאודור זלוצ'יסטי (1874-1943) נולד בסביבת העיר דנציג שבפרוסיה המזרחית (כיום העיר גדנסק בפולין), למד רפואה באוניברסיטת ברלין והיה מהראשונים שנשבו ברעיון הציוני ואף כיהן כציר בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל (1897). זלוצ'יסטי הגיע לתל-אביב הצעירה כתייר עוד בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה - מלחמה בה שירת כרופא מטעם הצלב האדום הגרמני באיסטנבול. עוד קודם  היה הרופא מראשי 'בלו ווייס' - תנועת נוער יהודית של בני המעמד הבינוני, אשר פעלה בגרמניה ובצ'כיה ודגלה במימוש ערכי הציונות: עליה, חקלאות, תעשיה ומלאכה. אגב, כמה מיוצאי 'בלו ווייס' הקימו את  צריפי בלאו-ווייס - קומונה שפעלה בשנות השלושים בתחילת רחוב הנביאים של ימינו. הרופא ורעייתו עלו לארץ בשנת 1921 ושנה אחר כך בנו את בית זלוצ'יסטי ברחוב אידלסון. זלוצ'יסטי, רופא ילדים בהתמחותו, היה איש ספר רחב-אופקים שכתב את הביוגרפיה של משה הס (שהונצח ברחוב הסמוך) ואף פירסם שני ספרי שירה בשפה הגרמנית.  

בספרה 'השכנים של ביאליק' כותבת שולה וידריך כי "זלוצ'יסטי נהג ללכת עם ביאליק לשכנים ברחוב ולבקשם לטעת עצים בגינתם". בנוסף לפעילותו כרופא וכעסקן ציוני, נחשב ד"ר זלוצ'יסטי למומחה באמנות וכאספן נלהב של עבודות האמנים בארץ-ישראלים. בני הזוג היו מראשוני שכונת 'אחוזת שמואל' (אחוזה) בחיפה. בשנות חייו האחרונות התגורר הרופא זלוצ'יסטי בבית שבנה על הר הכרמל. על שמו של נקרא רחוב בצפון החדש של העיר.

.

.