שיכון עובדי הוועד הפועל של ההסתדרות מאת נחום כהן ודני רכט

משורר היידיש של ה. לייוויק (לייוויק האלפרן) זכה בתל-אביב לכבוד כפול. רחוב (בשיכון וותיקי ההסתדרות המרכזי בקריית שלום) ובית תרבות (בית לייוויק בשכונת בתי הבימה) נקראו לזכרו. אך לכבוד דומה זכה עוד קודם משורר יידיש אחר, אברהם לְיֶסין (1872-1938), שהיה פעיל במפלגת הבונד היהודית-סוציאליסטית, ובהמשך פנה לציונות והפך לאחד מעמודי התווך בהגות הציונית-סוציאליסטית. על שמו של לְיֶסין (זהו כינויו הספרותי. שמו האמיתי הוא אברהם ואלט) נקראו כבר בסוף שנות הארבעים בית תרבות לפועלים (שהפך לימים לבית לתיאטרון רפרטוארי בשם זה) ורחוב ממזרח לבית לְיֶסין. בתחילת שנות החמישים נבנה מתחם בית הוועד הפועל של ההסתדרות ברחוב ארלוזרוב. לדימוי הנובורישי של אזור כיכר המדינה קדמו שיכוני פועלים שהיו מאוגדים במסגרת ההסתדרות: שיכון עובדי לשכת המס, שיכון עובדי תנובה, מעונות ותיקי עובדי קופת החולים ואחרים.

במהלך שנות החמישים פעל גם ועד עובדי ועד הפועל של ההסתדרות להקמת שיכון לחלק מהעובדיו בסביבה זאת. המגרש שאותר למטרה זאת (לימים, רחוב לְיֶסין 7,9,11,13) הוקצה במקור על ידי הקק"ל למטרת שיכון לשחקני תיאטרון אהל ההסתדרותי (שני לשיכון עובדי תיאטרון אהל שנבנה בצפון העיר). מדובר במגרש במרחק של כעשר דקות הליכה בלבד ממקום העבודה של החברים הפקידים.

על המגרש הגדול (2.5 דונם) תכננו המהנדסים גוירצמן, שנאי וקיסין ארבעה בתים מחוברים בינהם. מה שאיפשר תיכנון גינה פרטית גדולה בחזית הפונה לרחוב. היתרון היחסי בתכנון הוא תוספת אוורור וקצת אור, בחזית צדדית. קיימת כאן שבירה של רצף הרחוב, באופן לא ממש מובן.

צורת המגרש הייחודית היא תולדה של ככר המדינה העגולה והצירית (לעומת התכנית אורטוגונלית של גדס בצפון הישן). בעקבות גילוי אתר ארכיאולוגי בסמוך (לימים גן הגת) נדרשו כל המגרשים בסביבה זאת לבדיקה ולמעקב של מחלקת העתיקות בראשות הארכיאולוג העירוני ד"ר יעקב קפלן (1911-1989), מה שעיכב את בניית השיכון, שאוכלס בסופו של דבר רק בתחילת שנות השישים.

..

.