בית גרינוואלד ברחוב שד"ל מאת שולה וידריך, יוסי גולדברג וד"ר עירית עמית-כהן

את הבית שנכלל בבתי החלומות שנבנו בתל אביב בשנות העשרים בלב תל-אביב, תכנן האדריכל יהודה מגידוביץ. בעלי הבית היו שלום אריה ויקטור גרינוואלד, בנו של רופא ממורביה, שהייתה חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית (היום צ'כיה), ואשתו רבקה לבית שפירא, מהמשפחות שייסדו את המושבה פתח תקווה.

ויקטור גרינוואלד גוייס לצבא האוסטרי בימי מלחמת העולם הראשונה ונפצע קשה בחזית. לאחר אשפוזו בבית החולים למד משפטים באוניברסיטת וינה והוענק לו התואר ד"ר למשפטים. כשהתפוררה הקיסרות האוסטרו-הונגרית השתנתה נתינותו, ומאזרח אוסטרי הפך לנתין צ'כי. לאחר מלחמת העולם הראשונה גילה את יהדותו ואת ציוניותו, ובשנת 1923 עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. הדיפלומה לא עזרה לו להיות עורך דין או שופט, אבל עזרה לו לזכות במשרת המנהל המסחרי של בית החרושת למשי דלפינר (שבעליו היה יהודי וינאי), שנבנה על שפת ימה של תל אביב.

זמן קצר אחר כך בכל זאת התאפשר לו לעסוק בהתמחותו והוא נתמנה ליועץ המשפטי של בנק אפ"ק וגם פתח משרד עורכי דין פרטי. בשנת 1926, הודות למוצאו התמנה לסגן קונסול צ'כוסלובקיה בארץ ישראל, וחמש שנים אחר כך הועלה לדרגת קונסול. מינויו לקונסול הביא כבוד לעיר: גם בעל תואר דוקטור, גם עורך דין וגם קונסול בעיר העברית. לראשונה פתחה ממשלת צ'כוסלובקיה קונסוליה בתל אביב בנפרד מהקונסוליה שפעלה ביפו. בשנת 1927 ביקר תומס מסריק, נשיא צ'כוסלובקיה, בארץ ישראל והיה אורחו של ד"ר גרינוואלד.

רבקה רעייתו הייתה בתו של מיכאל שפירא, מוותיקי הפרדסנים במושבה פתח תקווה, ודודה היה השומר האגדי אברהם שפירא. בגיל 16 לאחר שאביה נפטר זכתה בירושה - בפרדס בפתח תקוה. עתה הייתה בידה נדוניה. ואכן, בשנת 1925 לאחר שהכירה את עורך הדין, הד"ר גרינוואלד, וגם נקבע מועד לחתונתם, מכרה את הפרדס ורכשה את המגרש ברחוב שד"ל 4.

האדריכל יהודה מגידוביץ בחר לתכנן את בית גרינוואלד בסגנון אקלקטי. לשם כך תכנן 'ארקר' (מרפסת סגורה) מאורך שהקנה לבית חזות של ארמון קטן. בשנת 1934 נוספה קומה לבית ונוספו דיירים: בקומה השנייה, בדירה בת חמישה חדרים, התגוררה משפחת גרינוואלד. בקומה הראשונה התגורר האדריכל קרל רובין, והוא גם זה שתכנן את תוספת הקומה לבית. באותה קומה התגורר גם הרב פראטו, רבה של יהדות איטליה.

רבקה הנאה, אמנם נולדה במושבה, אבל חיי העיר הגדולה ומעמד אשת הקונסול נעמו לה: כיאה לאשת קונסול טיפחה חיי חברה, התעשרה במלתחה של כובעים, נהגה במכונית 'מוריס' ולמדה שפות במכונים הבריטיים שפעלו בבית לוין הסמוך לביתה.

בדירת הקונסול, כך ליחשו יודעי דבר, היו שני חדרי אירוח. האחד רוהט ברהיטים דמשקאיים ובשטיחים פרסיים וזכה לכינוי 'החדר המזרחי', והשני כונה 'הסלון האדום', משום רהיטיו שרופדו בקטיפה אדומה. עיצוב הבית נמסר לאדריכל פנים, מקצוע שרק מעטים הכירוהו בתל אביב של שנות העשרים. ד"ר גרינוואלד, שהיה חובב ציד וגם יושב ראש אגודת הציידים בארץ ישראל, הקצה בדירתו חדר אחד לפוחלצים, בעיקר בעלי כנף.

בקיץ נהג הזוג גרינוואלד לבלות בהרי הלבנון ובחורף בקהיר. בקבלות הפנים ובארוחות הרשמיות השתמשו בחמש מערכות כלי אוכל: מערכת חלבית, מערכת בשרית, מערכת ליום יום, מערכת כשרה לפסח ומערכת כלים למאכלי טרֵפה. ד"ר גרינוואלד נפטר בשנת 1978. בשנת 1981 מכרה רבקה את הבית לחברת כלל, אבל דאגה לרשום בחוזה שהיא רשאית להתגורר בדירה עד יום מותה. היא נפטרה כעבור שתים עשרה שנה, בשנת 1993.

ייחודו של הבית אינו רק בדמויות שהתגוררו בו, אלא גם בפרטיו הייחודיים. חדרי בית גרינוולד סוידו ונצבעו – כל חדר בצבע אחר. אחד החדרים זכה לכינוי חדר השמש, זאת בגלל דירוג צבעיו מהצבע הכהה לצבע הבהיר, בדומה לצבעי הזריחה, האור הבוהק באמצע היום וגוני השקיעה.

אדריכל פרופ' אמנון בר אור כתב על שימור בית גרינוולד בספרו זמן שימור. בשנת 2000 הוחלט לאשר הקמת מגדל הבנק הבינלאומי בין שדרות רוטשילד ורחוב יבנה. שלושה מבנים במתחם נכללו ברשימת השימור של העירייה, שהתנתה את התוספת זכויות הבנייה שקיבל הבנק בהרס שני מבנים כולל מבנה לשימור, ובשימור שני מבנים: בית גרינוואלד בשד"ל 4 , ובית ועד הקהילה ברחוב יבנה 27. המגדל שהוקם בתכנון אדריכל סיני אמריקאי י"מ פיי השאיר את בית גרינוואלד גלמוד למרגלותיו וכך כתב עליו האדריכל בר אור: "על אף שהייתי שותף מלא לשימור בית ועד הקהילה ובית רבקה גרינוואלד, אני מתקשה להתייחס אליהם כחלקים מפרויקט בתחום השימור. יתר על כן, ההרס שהסכמתי לו בראשית התהליך - בתקווה להשגת תוצאה שתכבד את הבנייה ההיסטורית - שכלל מחיקה של בניין לשימור ואף ויתור על חלק משטחו הפנימי של בית ועד הקהילה לטובת המגדל, לא תרם דבר להעשרת המטען התרבותי וההיסטורי של חיי העיר". בשחזור בית גרינוואלד נהרסה הקומה השלישית שלא היתה חלק מהבניין המקורי. כיום משמש הבית את מכללת עלמה.

הערך מתוך הספר תל אביב עיר גלויה, מאת שולה וידריך, יוסי גולדברג ועירית עמית-כהן. באדיבות הוצאת ספרים אחיאסף ואופוס הפצת ספרים, 2009 © כל הזכויות שמורות לכותבים ולאתר תל-אביב 100.

..

.