בית עיתון הארץ מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

דפוס ומערכת עיתון הארץ פעלו משנות השלושים ועד שנות השבעים ברחוב מזא"ה 54-56. לפי עלון העיריה ידיעות תל-אביב (יוני 1935), בית הארץ (עיתון יומי). רחוב מזא"ה 54. נבנה בשנת 1934 לפי תכנית המהנדס ברלין. שטח המגרש – 604 ממ"ר, שטח הבניין – 302 ממ"ר. הבעלות על הבניין היתה בידי הוצאת חיים (יורשי חיים כהן ז"ל). בצמוד אליו נבנה בית הוצאת דביר.

עיתון הארץ החל את דרכו בירושלים בשם "חדשות הארץ - עיתון יומי לענייני החיים והספרות" (גיליון ראשון ב- 18 ביוני 1919), אך מחודש דצמבר באותה שנה, הושמטה מהלוגו המלה "חדשות", ונותר השם "הארץ". העיתון נאבק על קיומו ונסגר בתחילת נובמבר 1922. חברת "הארץ" פשטה את הרגל ומסרה את העיתון לידי קואופרטיב של העובדים שחידש את הופעתו כעבור תשעה ימים, הפעם בעריכת משה גליקסון. עם שינויי הבעלות עבר עיתון הארץ מירושלים לתל אביב בשנת 1923, ומערכת העיתון התמקמה בבית הדפוס של איתין ושושני בדרך יפו תל אביב, שם גם הודפס העיתון. עקב הצרכים החדשים של הארץ, עברו המערכת ובית הדפוס אל הבית ברחוב מונטיפיורי 27, בסמוך לבית האבות ולבית הכנסת של אגודת מושב זקנים. בכתובת זאת פעל העיתון עד שהועבר בשנת 1932 לבית מערכת ודפוס הארץ החדש אשר נבנה למטרה זאת, בבית מס' 56, בחלקו האחרון של רחוב מזא"ה. אבן הפינה לבית העיתון החדש הונחה כבר

לקראת הבחירות לכנסת השלישית (1955) הכין העיתונאי לוי יצחק הירושלמי, אז דובר מפא"י, מסמך המתאר את גופי התקשורת ויחסם אל המפלגה. על עיתון הארץ נכתב שם: "רובם המכריע של העובדים משתייכים למפלגות ולחוגים מתנגדים, שניים מבין העובדים החשובים – השקפותיהם שמאלניות קיצוניות; שניים אחרים – קרובים ל'חרות'-שייב (כינויו של ישראל אלדד, ממנהיגי לח"י לשעבר); ארבעה – ציונים כלליים; השאר – פרט לשניים-שלושה אינם משתייכים באופן רשמי לשום מפלגה, אך מקורות יניקתם – השומר-הצעיר, בית"ר, פרוגרסיבים, ציונים-כלליים ו'בלתי תלויים' בנוסח שוקן... אך למרות המגוון הרחב של המקורות הפוליטיים, כולם היו שותפים לעניין אחד: התנגדות למפא"י... מן הראוי לציין בלי לנקוב שמות, "כי שלושה עובדים הם חברי המפלגה או נוטים לה. אחד מהם – העורך הספרותי, אחד – כתב בירושלים, ואחד – כתב בתל-אביב. מנחה הקו בעיתון הוא העורך-הבעל ג' שוקן. אנשי מפתח במערכת – מ. קרן, ש. גרוס (החותם בשם פולס). מלבד העורך ושני אלה משתתפים לעתים בכתיבת מאמרי המערכת יעקב רוזנטל (הכתב הפרלמנטרי), ר. בן-שושן (עניינים כלכליים). בדרך כלל כבולות ידיהם של העיתונאים בכבלי המדיניות של ג. שוקן. אולם במסירת אינפורמציה שוטפת יש להם יד חופשית. במידה מסוימת נוהג עיתון זה לפי הכלל: שירות גמול למוסרי אינפורמציה. תפוצתו ביום חול 26,000".

.

.