בית רחל ארקין מאת שולה וידריך

הבית ברחוב אלנבי 59 הוא מבתיה הראשונים של שכונת חברה חדשה. הבית נבנה כפי הנראה בשנת 1913 על ידי הגברת רחל דינה ארקין, בת למשפחת איכרים עובדי אדמה ממייסדי המושבה עקרון, היא מזכרת בתיה. הבית ההיסטורי עבר הליך שימור ונוספה בו בנייה חדשה.

רחל דינה ארקין נישאה פעם אחת במהלך חייה. הנישואין החזיקו חודש ימים. בשאר הזמן היא הייתה רווקה. בתקופה בה הברון לקח את המושבה תחת חסותו היא נשלחה ללמוד בפריז מלאכת בית ותפירה במטרה שלאחר תום לימודיה תחזור למושבה ותכשיר את בנות המקום. אלא שבמקום לחזור היא בחרה להישאר בפריז באותן השנים. בזמן ביקור בארץ שהתה בחברון ונפצעה במאורעות 1929 שהתחוללו בעיר. ארקין תרמה לגמילות חסדים ולהקמת בית כנסת במושבה. היא הלכה לעולמה בשנת תש"ט וקבורה בירושלים.

הבית שנבנה בתחילת שנות העשרה לפני מלחמת העולם הראשונה. הוא אחד מהבתים הראשונים בסביבה, ונבנה עוד בטרם הותוו הרחובות ברנר ובלפור ובתקופה שרחוב אלנבי הגיע רק עד כיכר מגן דוד. ניתן לראות אותו בתצלום אויר משנת 1917. מכיוון שבכל תקופת מלחמת העולם הראשונה הופסקה הבניה ניתן להניח שבית ארקין נבנה בשנה שלפני פרוץ המלחמה. מבחינה סגנונית הוא מקביל למבנים שנבנו בתחילת שנות העשרה כדוגמת בית רודי (רחוב לילינבלום 14) ובית ברסקי "הראשון" (רחוב יהודה הלוי 36. אח"כ בית השופט מני). בתקופה זו עדיין לא היו אדריכלים מדופלמים , המבנים תוכננו ונבנו על ידי קבלנים בונים ללא אדריכל, ועוטרו באלמנטים זהים של בלוסטרדות, עמודים וכותרות.

בשנות השלושים פעלו בבית עסקים בלבד והוא לא שימש למגורים פרט לדירתה של רחל דינה ארקין. העסקים שפעלו היו בקומה א' היו מלצקי צעצועים, ריכרט חומרי חשמל, מסעדת סולומון, וקיוסק של פלדמן . בקומה ב' היו החייט קלצובסקי, ספרייה על שם י.ל. פרץ, בת אמי התופרת ודירתה של גברת ארקין. ב- 1943 היא מכרה את הבית ליוסף דיניץ, סוחר בדים אמיד. לאחר העברת הבעלות על הבית פעל בדירתה של הגב' ארקין בית מסחר לצעצועים. בשנות השבעים ירש את הבית שמחה דיניץ (1929-2003), דיפלומט, מנכ"ל משרד ראש הממשלה (תחת גולדה מאיר), יו"ר הסוכנות היהודית, חבר כנסת ובנו של יוסף דיניץ.

מירה צבירנובסקי, בתו של יוסף דיניץ, העידה שהוא נולד בשנת 1889 ברוסיה, עלה לארץ בשנת 1924 ופתח חנות גדולה לטקסטיל ברחוב נחלת בנימין. הבית ברחוב אלנבי 59 נרכש לצורכי השקעה ולא שימש למגורים. במשך שנים עסק דיניץ האב בפעילות ציבורית. היה חבר בבני ברית וכיהן כיו"ר התאחדות הסוחרים. בתקופת כהונתו דאג לחוקק חוקים לרווחת הסוחרים כגון שעות מנוחה בהן סגורות החנויות בין שתיים לארבע וסגירת החנויות בשבע בערב. יוסף דיניץ נפטר בגיל 84, ונטמן בבית העלמין קריית שאול.

בתי רחוב אלנבי בקטע שבין רחובות ברנר ובלפור. צילום משנת 1925 לערך, מתוך אוסף גוט-מוסנזון.

בית ארקין בשנת 1927 (בצד שמאל בעת הלווית אחד העם) והבית לאחר השלמת השיפוץ ותוספת הבנייה (צילום: דני רכט, 2018).

רחוב אלנבי בצילום של פריץ כהן, 1949. בית ארקין שני בצד שמאל.

רחל דינה ארקין בצילום מתחילת המאה הקודמת. מבט על הבית (1964) שהיה בבעלותה ברחוב אלנבי 59. ולוח ההנצחה לזכרה בבית הכנסת מזכרת בתיה.

אחת מדוגמאות ציורי הקיר בבית ארקין זהה לציור קיר בבית המתמחים במקווה ישראל. צילומים: שי פרקש.

..

ערכים בסביבה

.

לב תל אביב

בית ברכוז / בית פינקלשטיין

בית לדרברג אכסלרוד טג'ר

בית שמואל דוד