מחסני הקירור / מגדל לוינשטיין מאת דני רכט

על אדמת פרדס גברילוביץ' בפינה הצפונית מערבית של צומת הנפט (הצטלבות נתיב הרכבת ודרך פתח תקווה), נבנה בשנים 1930-1931 בית קירור מודרני על ידי המהנדסים גוט והורביץ, עבור החברה הארץ ישראלית לקירור והספקה בע"מ. מייסדי החברה היו ה"ה יפה ופוליקנסקי, ציונים ותיקים מדרום אפריקה ובעלי מטע גן-רווה ליד נס ציונה. בזמנים ההם, הובלתם של מוצרי מזון הזקוקים לקירור בדרכים, היתה בבחינת מלחמה נגד הזמן. על כן נבחר מגרש של חמישה דונם במקום הסמוך לדרך ההיסטורית יפו - שכם ובצמוד לרציף מסילת הברזל (תחנת הרכבת יהודה הלוי). הקרקע היא כאמור חלק מפרצלציית פרדס גברילוביץ'. שחלקו הסמוך הדרך הראשית (דרך בגין כיום) הוקצא למלאכה ותעשייה.

זה היה אחד מהאתרים בהם התגאו פרנסי העיר. ועם תחילת כהונתו (1931) ביקר במקום (כמו גם בתחנת הכוח של רוטנברג הסמוכה) הנציב העליון סר ארתור ווקופ (Arthur Grenfell Wauchope) בלוויית ראש העירייה דיזנגוף, סגנו רוקח והרב יעקב מאיר. בתמונת בית הקירור (מתוך אוסף מאטסון) ניתן לראות את חומת הכורכר שהקיפה לפנים את המקום. חומה זהה ניתן לראות מעט צפונה לצד חלקו המזרחי של רחוב אוליפנט וברחוב מזא"ה בין הבתים 61 ו-63. חומה זאת הקיפה בעבר את פרדס גברילוביץ'.

באמצע שנות הארבעים (1944-1946) נבנה במקום מבנה חדש ובו מחסנים ואולמות קירור. את מחסני הקירור "החדשים" תכנן האדריכל החיפאי מוניו גיתאי ויינרוב (1909-1970). מבנה זה נהרס בשנות התשעים ובשנת 1995 נערך במקום טקס הנחת אבן הפינה בהשתתפות ראש העיר אז רוני מילוא, למגדל משולם לוינשטיין, ראש משפחת היזמים. בניית המגדל הגבוה (127 מטר) אשר תוכנן על ידי האדריכל עודד רפפורט, הסתיימה בשנת 2000 והוא מאכלס כמה ממשרדי עורכי הדין ורואי החשבון הגדולים, כמו גם את משרדי גוגל בישראל. בחלק האחורי של המגדל, בשטח הפונה אל רחוב טיומקין, בנו היזמים גינה קטנה לתועלת תושבי הסביבה.

.

.