שכונת כרמליה מאת דני רכט

דרך הסטורית נמתחה מהעיר יפו לכיוון צפון-מזרח. הערבים קראו לה דרך סומייל, שם שהעיד על הכפר המצרי סומייל (אל מסעודיה) הנמצא בהמשכה. בפי הישוב העברי נקראה הדרך 'רחוב הכרמל'. בראשית שנות השלושים הוחלט שחלק מהדרך (מפינת רחוב שלמה המלך לכיוון צפון) יקרא רחוב דוד המלך, אולם שנתיים אחר כך הוחלט לקרוא לכל קטע הרחוב שמכיכר מגן דוד ועד רחוב פרישמן על שם ג'ורג' החמישי, ריבון האימפריה הבריטית. חלקה הדרומי של הדרך ובה שוק הכרמל, עודנו מחזיק בשם ההיסטורי של הרחוב.

חלקת קרקע בגודל של כמעט שלושים דונאם בין רחוב הכרמל לכיכר צינה דיזנגוף נרכשה בראשית שנות השלושים על ידי קבוצת מתיישבים שהתאגדה תחת השם אגודה הדדית בערבון מוגבל כרמליה. הקרקע שנרכשה מסומנת 89 במפת השכונות שצורפה לספר תל-אביב (1934) בעריכת דרויאנוב. אדמת השכונה החדשה היתה מוקפת באדמות מפעל הסיליקט, בשכונת טרומפלדור, ובמגרשי אדמת משק. אלה נגאלו עוד בשנות העשרים. בהמשך, לאחר שנרכשה אדמת כרמליה, נרכשו גם הקרקעות שמצפון לה. חלקם על ידי האדון גריידינגר (ביתו עדיין ניצב ברחוב בלפור 38) והשאר עבור שכונת יעקב.

השם כרמליה העיד על מיקום השכונה החדשה לצד הדרך אל הר הכרמל. האגודה נהנתה מאשראי של בנק הלואה וחסכון, ובפרצלציה אשר אושרה באסיפה כללית שהתכנסה בתאריך 17 באוגוסט 1933 באולם הבנק שברחוב הרצל, נקבעו גבולות 46 מגרשי האגודה. למרות שכבר אז היה ידוע לחברים כי גבולותיה ממערב וממזרח - כיכר צינה דיזנגוף ורחוב הכרמל, יהפכו לצירי תחבורה ראשיים ויהנו מחזיתות מסחריות, העדיפו רוב החברים את המגרשים "הפנימיים", לצד רחוב תל-חי וחלקים מרחובות בר-כוכבא, עין חרוד ושלמה המלך.

בספר 'אלמני הקש הצהובים' (הוצאת כרמל, 2009) מתארת המחברת שושנה שרירא (1917-2003), בתו של הסופר והמחנך שמואל שרירא (1883-1944) את המעבר לביתם הראשון בשנת 1934 (הבית ניצב בעבר ברחוב תל-חי 8 פינת רחוב עין חרוד 15) ועל החיים בשכונה הקטנה בטרם נבלעה בתוככי העיר: "אבי הוא שהמציא שם זה לחברה. כנראה נשא נפשו לכרמל ולהדרו… לאחר מכן מתכנסים ומפילים גורל: מי שזוכה במגרש בעיגול היקר המכונה כיום 'כיכר' ושם מקום לבתים רבי קומה עד שלוש דיוטות, למקח וממכר. ומי שזוכה במגרש באחד הרחובות הסמוכים, הצנועים, הצרים, ובשקעי החול שאפשר להקים בהם בתים קטנים, ענווים, עם גינות-נוי ועצים".

שטח השכונה היה נמוך ביחס לסביבה, כמו גם שטח שכונת טרומפלדור ושטח צריפי נורדיה (כרם חינאווי) שמדרום לה. מה שהביא להצפת שטחי השכונות האלה מדי חורף. עם הבינוי המואץ בשנות השלושים בחלק זה של העיר, הפכה השכונה לחלק מהגוש הבנוי שהתפשט צפונה. בסוף שנת 1938 התכנסו חברי אגודה הדדית בערבון מוגבל כרמליה. בישיבה הוחלט לפרק את האגודה ולהעביר את הבעלות על המגרשים ישירות לידי חברי האגודה.

ריבוי הגשמים הביא להצפת השטח שממזרח לכיכר צינה דיזנגוף. צילום: מ. וורוביצ'יק, 1934.

מנצח תזמורת אגודת מכבי מקבל את פני ראש העיריה דיזנגוף בטקס חנוכת רחוב דיזנגוף. המחצית הדרומית של הכיכר נכללת בשטח שכונת כרמיה.

על תעודת רישום כרמליה בספר הזהב של הקרן הקיימת חתומים חברי ועד השכונה וחברי ועדת הביקורת. מתוך ארכיון שמואל שרירא.


ערכים בסביבה

.

בית זוריק (דירת זילברשטיין)

שכונת טרומפלדור

קולנוע אסתר (מלון סינמה)

מועדון מלוא