בית המטבחיים אבו כביר (ביה"ס נופים) מאת דני רכט

תנופת הפיתוח של יפו באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת, הביאה גם להחלטה על בניית בית מטבחיים מודרני. קודם לכן, נהגו ערביי יפו לשחוט בקר בקטע חוף הים בסמוך למסגד חסן בק (שטח בו פעל הדולפינריום שנים אחר כך) ולמרגלות שכונת אירשיד.

המקום שאותר למטרה זאת היה בלב פרדסי אבו כביר, אשר עד אמצע שנות השלושים, היתה רשות מקומית נפרדת מהעיר יפו. כדי להמנע מהמפגעים הסביבתיים הכרוכים בפעילות בית מטבחיים, נבחר אתר שהיה רחוק מישוב עירוני, אך עדיין במרחק של רק חצי שעה ממרכזי הערים יפו ותל אביב ומקהל הצרכנים. כדי להקל על בעיית הניקוז האופיינית למשחטות, נבנה בית המטבחיים על גבעה. ולצידו, מכלאות בקר ומגדל מים בתכנון המהנדס ארפאד גוט המתנשא לגובה של עשרים מטר עם בריכת מים בקיבולת של מאתיים מטרים מעוקבים. בצמוד למגדל נחפרה באר מים.

ד"ר מרדכי כספי (סרברינסקי) שימש באותן השנים במקביל כוטרינר הראשי של יפו ושל תל אביב, ותחת שרביטו פעל גם בית המטבחיים באבו כביר. עם התחלת פעילותו של המקום, הסתבר שצריכת הבשר של העיר תל אביב גדולה פי שמונה מצריכת הבשר של יפו. ופעילות בית המטבחיים הפכה להיות סעיף הכנסה חשוב בספר התקציב של העיר יפו. לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) הפסיק הציבור היהודי לשחוט כאן. באופן זמני ניתן אישור לשחיטת בהמות בבית החרושת לבקוביץ' אשר בשכונת מחלול. מאוחר יותר, לא עמדה ממשלת המנדט בלחצים ואישרה לעיריית תל אביב להקים משחטת בקר בקרבת נחל הירקון באתר הנקרא מאז גבעת בית המטבחיים.

לאחר קום המדינה הפכו חלק פרדסי אבו כביר לשיכונים. בית מטבחיים הפך לחלק מרצועה ירוקה שהפרידה בין שיכון צבא הקבע מדרום, לשיכון ותיקי ההסתדרות בקרית שלום מצפון מזרח, ולשיכון סלע (רמת יוהנה) מצפון. לאחר שיפוץ המתחם, פעל בו במשך יובל שנים בית ספר גבעת השלום, בו למדו ילדי שיכון צבא הקבע. בית הספר דוד רמז פעל במבנה סמוך מצד צפון. בשנת 2005 אוחד בית ספר זה עם בית ספר גבעת השלום. שני בתי הספר פעלו שנה אחת במבנה של בית ספר רמז, ולאחר מכן עברו למבנה של בית הספר גבעת השלום לאחר ששופץ במשך שנה אחת. השם החדש הוא בית הספר המאוחד נופים ע"ש דוד רמז.

תודה לשולה וידריך, להניה מליכסון ולשמוליק תגר.

.

.