אדמת גאולה מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

החברה לגאולת קרקעות גאולה, פיתחה את הקרקע הסמוכה ומכרה חלקות למתיישבים. באזור הרחובות הרב קוק (רחוב הים לשעבר), יונה הנביא, גאולה והירקון. הרחוב הראשי של השכונה נקרא מאה שערים ושמו שונה אחר כך לרחוב הכובשים, ע"ש כובשי מנשייה ומשחררי יפו. כמו גם תושבי השכונות הסמוכות, סבלו תושבי מאה שערים רבות משכנותה של מנשייה, בה התמקמו כוחות ערבים שנהנו מתמיכת האוכלוסייה המקומית ומהגנת הכוחות הבריטים במקום. הצליפות וההתנכלויות לתושבי מאה שערים ושכונות הספר האחרות, הביאו לנטישת קו התפר ולהצפת תל אביב באלפי פליטים יהודים שנמלטו מקו האש. בטרם מדינה למדו ילדי השכונה בבי"ס ירקון (הירקון 21). במקומו נבנה מגדל היוקרה SEA ONE. על מגרש דרומי יותר, סמוך לשפת הים בשכונה (בין הרחובות עזרא וזרובבל) היה מחנה הדיביזיה המוטסת השישית - יחידת המבצעים המיוחדים הבריטית, אשר כונתה הכלניות. המקום הותקף (22.11.1946) על ידי קבוצת לוחמי לח"י. נשק רב הוחרם ושבעה חיילים בריטים נהרגו בפעולה זאת. כמו רוב שכונות קו התפר לשעבר, נותרה שכונה זאת בעליבותה במשך שנים, כשמלח הים מכרסם את קירות בתיה הישנים . אלא שמיקומה המרכזי וחוף הים הצמוד לה עשו את שלהם ומתחילת שנות התשעים נבנו לא מעט בתים חדשים בשכונה, ובהם גם מגדלים למגורי יוקרה על קו טיילת החוף.

המבנים החשובים בשכונה הם הגימנסיה למסחר בה למד בשנות השלושים נשיא המדינה שמעון פרס, משטרת אפ"ק לשעבר שפעלה במקום משנת 1936 (יונה הנביא 13, במבנה מסוגנן המשמש כיום למגורים), יונה הנביא 6 (מבנה אקלקטי ששימש בין השאר כמעונו הראשון של מועדון בארבי לפני שזה נדד לרחוב סלמה ואח"כ לאבו כביר). ביתו של המוסיקאי יואל אנגל ברחוב הרב קוק 35 ומלון סבוי בגאולה 5 אשר חוליית מחבלים השתלטה עליו בשנת 1975 באחד מהלילות היותר קשים שעברו על תל אביב. בשנת 1934 נוסד ברחוב מאה שערים בשכונה (כיום, הירקון 42) בית הכנסת הגר"א על ידי הרב יוסף צבי הלוי, שהיה אב בית דין בעיר ואף התגורר בשכונה. זה היה בית הכנסת הליטאי הראשון בעיר ונבנה על מגרש שהקצתה העירייה. בשכונה גר (גאולה 12) במשך שנים רבות המנהיג הקומוניסטי (והבובה הסובייטית) ח"כ מאיר וילנר. ובמעלה הרחוב היה נסיון התנקשות בחייו (אוקטובר 1967) על רקע פוליטי. בפינת הרחובות האר"י וגאולה 40 פעל במהלך שנות החמישים והשישים חינגא בר של יעקב (קובא) לוין. לבר שמור מקום בהסטוריה העירונית כחלוץ מופעי הסטריפטיז בעיר. ומאחר ומופעי עירום נשיים היו אסורים בחוק, הסטריפטיזאית הראשונה שהופיעה בחינגא בר היתה טרנסקסואלית - צרפתי שהפך צרפתיה. כך שנחשבה לגבר מבחינת החוק. בעשור האחרון הפכה השכונה (כמו גם שכונת מאה שערים לשעבר הסמוכה) ליעד נדל"ן אטרקטיוי ומגדלי מגורים יוקרתיים ממשיכים להיבנות על קו החוף במקום בתי השכונה המקוריים. אך כבר ב-1913 ניבא ארתור רופין את העתיד לבוא: "אפשר ולא ירחק היום, וכאן ייבנו מלונות גדולים ויווצרו חיים חדשים של מקום מרפא". בתמונה האחרונה נראים בתי השכונה הראשונים (2009).

עוד על פעילות חברת גאולה בספר 'גאולה תתנו לארץ' מאת פרופ' יוסי כץ (בהוצאת יד בן צבי, 1987).

.

.