קלוב בורוכוב / בית ראשוני פועלי ציון / מלון אינק מאת דני רכט

לידתה של מפלגת פועלי ציון שמאל ב-1920 בפילוג הברית העולמית של פועלי ציון. האגף השמאלי שלל את הזיקה להסתדרות הציונית וחתר להצטרפות לאינטרנציונל הקומוניסטי. בשנת 1923 הוקמה השלוחה הארץ-ישראלית של התנועה ברוח משנתו הפוליטית של דב בר בורוכוב (1881-1917). פועלי ציון שמאל כונתה גם 'פרקציית בורוכוב' או 'פועלי ציון מרכסיסטים'. פעילותה התמקדה בתביעה למלחמת מעמדות, התנגדות לשיתוף פעולה של התנועה הציונית עם ממשלת המנדט, טיפוח שפת היידיש ודרישה לשלב פועלים ערביים בהסתדרות העובדים. חברי המפלגה צידדו בהקמת מדינה דו-לאומית בארץ ישראל והתנגדו לתוכנית בילטמור אותה הגה דוד בן גוריון.

ב-1937 חזרה המפלגה להתמודד בבחירות לקונגרס הציוני, ב-1944 הייתה המפלגה הקטנה חלק מברית השמאל יחד עם תנועת השומר הצעיר. ב-1946 התאחדו שתי התנועות עם סיעה ב' שפרשה מפא"י ושלושת התנועות הקימו יחד את מפלגת פועלים מאוחדת. ב-1954, כאשר פורקה מפ"ם, עדיפו רוב חברי פועלי ציון שמאל להצטרף לתנועה לאחדות העבודה-פועלי ציון. הבולטים בין ראשי המפלגה היו משה אֶרֶם (1896-1978), זאב אברמוביץ (1891-1970), נחום ניר-רפאלקס (1884-1968) ויעקב זרובבל (1886-1967).

קלוב הפועלים ע"ש בורוכוב, סניף תל אביב של מפלגת פועלי ציון שמאל, שימש גם כמועדון 'הנוער הבורוכובי' תנועת הנוער של המפלגה. הקלוב נדד בין כמה דירות שכורות. בין השאר פעל מחדר שכור בבית משה הופנקו (מנהל הקונסרבטוריון למוסיקה). באותו הבניין היה גם אולם ההופעות שהוקם בתרומת הכנר המפורסם יאשה חפץ (לימים, אולם הבית של תיאטרון לי לה לו). במקום בית הופנקו בסמטת בית השואבה פעל במשנות השישים קולנוע מתמיד ובמגרשו נבנה בהמשך בית דירות.

בראשית שנת 1937 עבר קלוב הפועלים ע"ש בורוכוב לביתו הקבוע ברחוב ברנר 14. המועדון שהיה ידוע בכינוי 'קלוב בורוכוב', המה פעילות: הרצאות, אסיפות פוליטיות, קורסים ללימוד השפה הערבית, תערוכות פוליטיות ועוד. פחות משנתיים קודם לכן, נחנך בסמוך בית ברנר, ביתה החדש של מועצת פועלי תל אביב, והרחוב הקצר בגבול שכונת מרכז בעלי מלאכה שהנציח את זכרו של אחד מחלוצי הספרות העברית המודרנית והסוציאליזם העברי, עמד במוקד פעילות תנועות הפועלים. 'הנוער הבורוכובי' תנועת הנוער של המפלגה בארץ ישראל, היתה תנועה אחות של יוגנט, תנועת הנוער של מפלגת פועלי ציון שמאל באירופה. כמו בתנועות נוער חלוציות אחרות, יצאו חניכי 'הנוער הבורוכובי' להכשרה. יוצאי התנועה הקימו בין השאר את הקיבוצים חוקוק ומשמר הנגב.

בראשית שנות השבעים יזמו משה אֶרֶם (1896-1978) וותיקי תנועת פועלי ציון בארץ ובתפוצות הקמת בית שינציח את אבות התנועה ההיסטורית, מתוכה צמחו רוב מפלגות הפועלים, תוך איזכור האישים שפעלו בשני פלגי התנועה. האגף הימני שאיחוד שלו עם מפלגת הפועל הצעיר, הביא ב-1930 להקמת מפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י) ואגף פועלי ציון שמאל. זלמן שז"ר, נשיא המדינה השלישי, היה מהתומכים הנלהבים בהקמת הבית. בראש הועד הציבורי להקמת הבית עמד אהרון בקר, מזכ"ל הסתדרות העובדים לשעבר. באותן השנים שימש הבית הישן ברחוב ברנר 14 את מכון רינגלבלום לחקר תולדות תנועת הפועלים היהודית.

מגרש בית קלוב הפועלים ברחוב ברנר 14 יועד להקמת הבית החדש. למימון הבנייה נאספו תרומות מוותיקי התנועה, כמו גם תמיכות של משרדי ממשלה, מוסדות ההסתדרות וגורמים ציבוריים נוספים. בתאריך 21 באוקטובר 1979 נפתח הבית החדש בארוע חגיגי בהשתתפות ראש העיריה שלמה להט. זאת שנה לאחר פטירת משה אֶרֶם שהיה הרוח החיה בהקמת הבית ולא זכה לחנוך אותו.

בבית ראשוני פועלי ציון נבנה אולם ובו שלוש מאות מקומות ישיבה, עם שורה של חדרים לפעילויות תרבות, עיון והגות סוציאליסטית בעברית ובאידיש. בפעילות הבית שולבו המכון ע"ש ד"ר עמנואל רינגלבלום לחקר תולדות תנועת הפועלים היהודית והוצאת הספרים ע"ש י. ל. פרץ. בבית ראשוני פועלי ציון הוקצא שטח גם לספריה על שם י.ל. פרץ. מדובר בספריה להשאלת ספרים שרוב הפעילות בה התמקד בהחייאת שפת היידיש, אך ניתן היה למצוא בה גם ספרים בעברית ובפולנית.

כשנחנך הבית היו הצעירים שבוותיקי התנועה בני שבעים, מה שהביא לכך שתוך שנים ספורות ירד מספר הארועים וקבלות הפנים לרגל ספרים שיצאו לאור, ובמקביל, התרבו האזכרות במקום לזכר חברים שהלכו לעולמם. הפעילות המקום פסקה בשנת 2008 עם סגירתה של ספריית י.ל. פרץ ששימרה את אחד מאוספי ספרי היידיש הגדולים בעולם. על הבית התפתח מאבק שליטה בין שתי עמותות יידיש, בו בזמן שחבריהן הולכים ומתמעטים. המלחמה על הבעלות הביאה בסופו של דבר למכירת הבניין בשנת 2010 תמורת סכום של 8.8 מיליון שקל. הבעלים החדשים שרכשו את המבנה בידיעה שהוא מוגדר במפורש כמבנה לשימוש ציבורי, ניצלו את קשריהם בעיריה ופעלו להסב אותו לבית משרדים. ההסתבכות הביאה אותם למכור את הנכס.

בחודש יולי 2016 הודיעה איסתא על כוונתה לבנות במקום מלון בוטיק שישתרע על שטח של 3,000 מ"ר. עוד פורסם כי במלון יהיו 6.5 קומות ו-50 חדרים קטנים יחסית. עוד באותו החודש נהרס בית ראשוני פועלי ציון 37 שנים לאחר שנחנך. תכנון המלון החדש הופקד בידי האדריכל יואב מסר (שתכנן גם את מלון נורמן בבית רומנוב).

בשנת 2021 נחנך מלון הבוטיק כשספריית היידיש שפעלה במקום היוותה השראה לעיצוב המלון כך שחזיתו נראית כערימת ספרים המונחים זה על גבי זה. כך גם שם המלון, אינק (דיו), ועיצוב הפנים: פסל ראשו של י.ל. פרץ בכניסה, אותיות ומספרים של מכונת כתיבה ישנה תלויים מעל הבר, קסתות דיו ועוד.

.

.

.