בית ניצנה מאת דני רכט

ידעתם שעיר קדומה בנגב בסמוך לגבול מצרים (כיום כפר קהילתי חינוכי) ובית משותף ברחוב איתמר בן-אב"י 7 חולקים את אותו שם? בסוף 1947, כשהתקבלה החלטת האו"ם על הקמת מדינה עברית בארץ-ישראל, עוד היה כל השטח התחום כיום בין הרחובות אבן גבירול, קפלן ושפרינצק חקלאי. הבעלות על רוב השטח היתה בידי האפוטרופוס על נכסי האוייב שהחזיק בנכסי התושבים הגרמנים בשרונה. אולם כמה מהמגרשים היו בבעלות עברית.

אחד המגרשים היה ברחוב 656, רחוב ללא מוצא שהיה קיים אז רק במפות העיריה. המגרש שהיה בבעלות שמעון ורחל גולדברג נמכר לניצנה אגודה שיתופית לשיכון בע"מ. בחודש ינואר 1947 הודיע עו"ד ד"ר יצחק אברהם (משרדו ברחוב לילינבלום 40) לעיריה כי המגרש נמכר בסכום של שבעת אלפים מאה שישים ושבע לא"י. את אגודת ניצנה שהוקמה לצורך בניית בית משותף על מגרש גולדברג לשעבר, הוקמה ביוזמת התאחדות יוצאי רומניה. באותה התקופה גם נבנה סביב רחוב אלכסנדר ינאי בצפון העיר שיכון עולי רומניה. בהקמת בית אגודת ניצנה היה משהו מן החלוציות. היום קשה לתאר זאת, אך באותה התקופה היה זה המבנה החדש הראשון שהוקם בחלק הזה של העיר. אגב, כמאה וחמישים מטר דרומה ממנו ניצב אז מבנה ישן אשר שימש את ראינוע שרונה בשנות העשרים (בית אליהו נבנה על חורבותיו).

לצורך הבנייה שכרו חברי האגודה את שירותי האדריכל עמנואל הלברכט מבית רבינוביץ בשדרות רוטשילד 123 (בהמשך עבר לרמת-גן) שהיה מעורב בתכנון שיכונים נוספים בעיר לעולי רומניה. הלברכט תכנן עבורם בית בן שלוש קומות מעל קומת עמודים. ביצוע הפרוייקט נמסר לידי הקבלנים משה ויהושע ברמן. הבנייה עוכבה על ידי מהנדסי העיריה שלא היו מרוצים מתוצאות בדיקת יציקות הבטון שנעשו על ידי המעבדה לבדיקת חומרים במכון התקנים. כשאוכלס בית ניצנה יכלו דיירי הדירות הפונות מערבה לראות את הדרך שנקראה אז המשך יהודה הלוי (והפכה בהמשך לרחוב אבן גבירול) ואת מתחם בית הבאר של פרדס ליטוינסקי לצד אותה הדרך. דיירי הדירות הפונות מזרחה נהנו ממראה חוות הסוסים של גורדון שפעלה בסמוך, בטרם נדדה לכתובת חדשה. בתצלום אוויר משנת 1949 נראה בית ניצנה ובית גן הדיירים שנבנה בסמוך אליו.

בשנת 1953 החלה בניית בית העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב במגרש הגובל עם בית ניצנה. עם הקמת בית סוקולוב הפך רחוב 656 לרחוב הצפירה על שם העיתון שנערך על ידי סוקולוב (זאת במקום רחוב הצפירה בצפון העיר שנקרא מאז רחוב סוקולוב). אחר כך נדד רחוב הצפירה אל שולי שכונת הרכבת ושוב שונה השם. הפעם לרחוב איתמר בן-אב"י. הבית המשותף נוהל על ידי חברת הדירה העממית בע"מ שהיתה קשורה להתאחדות עולי רומניה.

מצבו הפיזי של הבניין שברחוב איתמר בן-אב"י 7 התדרדר במהלך השנים ובשנת 1995 הוכרז כמבנה מסוכן והדיירים נדרשו לבצע בו תיקונים. במסגרת ההתחדשות העירונית במרכז העיר, יזמה חברת אקו סיטי פרוייקט תמ"א 38 משותף לבית ניצנה ולבית גן הדיירים הצמוד אליו. הפרוייקט בתכנון משרד ADMA אדריכלים כלל שיפוץ מקיף, חיזוק, חניה לכל הדירות במתחם ותוספות שתי קומות מגורים. המבנים אוכלסו בשנת 2020.

תצ"א משנת 1949. בית ניצנה ובית בית גן הדיירים (הסמוך אליו מצד דרום) ניצבים בדד בלב שטח חקלאי. מערבה משני הבתים נראה המשך רחוב יהודה הלוי (הפך בהמשך לרחוב אבן גבירול) ואת מתחם בית הבאר של פרדס ליטוינסקי לצד הדרך.

בית ניצנה לפני תמ"א 38. צילום: GSV 2015.

הדמיית פרוייקט תמ"א 38 בבית ניצנה ובבית גן הדיירים. המבנים אוכלסו בשנת 2020.

.

ערכים בסביבה

.

בית סוקולוב

בית הסופר

ראינוע שרונה / בית אליהו

בית קניין ונחלה (דירת קלינגברג)