בית הפועל המזרחי ברחוב אחד העם מאת דני רכט

בתאריך 16 באפריל 1922 קמה תנועה חדשה - הפועל המזרחי. ראשיתה כהתאגדות מקצועית של פועלים דתים והמשכה כמפלגה דתית מובילה. הפועל המזרחי היתה תנועה יונית מתונה השותפה לבניין הארץ, להסתדרות, להתיישבות ולבטחון, כאשר השותפות נתפסה כמובנת מאליה. הדאגה היחידה של הנהגת התנועה היתה להבטיח אפשרויות של קיום אורח חיים דתי בתוך המסגרות האלה ושימוש בהקצאות המפתח המפלגתי לשימור כוחה ולרווחת חבריה. היתה זאת מקבילה דתית למפא"י ושותפה קואליציונית חשובה עד לפירוקה של הברית ההסטורית בין המערך (בו נכללה מפא"י כחלק ממפלגת העבודה) למפד"ל עם הקמת ממשלת בגין בשנת 1977.

על מגרש שנרכש בכספי קרן "תורה ועבודה" הונחה בשמיני בחודש מרץ 1927 (ד' אדר ב' תרפ"ו) אבן הפינה לבית הפועל המזרחי ברחוב אחד העם 108, על גבול פרצלציית שכונת ימין משה. במהלך השנים, שימש המבנה שהורחב פונקציות שונות של התנועה ושלוחותיה: משרדי הועד הפועל של הפועמ"ז, לשכת עבודה לפועלים דתים, משרדו הראשון של הקיבוץ הדתי (איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי), נחמת ישראל (קופת הגמח"ים של הפועמ"ז לצרכי פליטים עולים), המרכז לתרבות, משרד לחברות השיכון המפלגתיות (לימים חברת משכנות), ההנהגה הארצית של תנועת בני עקיבא (וסניף תל אביב), המרכז החקלאי, הנהלת הברית העולמית של תנועת תורה ועבודה ועוד. כל זאת לצד מועדון התנועה בתל אביב. באין מזגן, התקיימו חלק מפעילויות הסניף (הרצאות, אסיפות, אזכרות וכו') בלילות הקיץ על גג הבניין.

בבית הפועל המזרחי פעל במשך שנות דור בית הכנסת בהנהגת הרב ח.י. ליפקין. בית הכנסת נקרא על שמו לאחר מותו. הרב ליפקין היה יהודי חרדי אוהב אדם וירא שמיים, שבחר לשמש רב של בית כנסת דתי-ציוני. בחצר ניצב צריף ששימש את סניף בני עקיבא. העיתונאי אברהם תירוש מעיד: "לנו, הילדים הדתיים, רחוב אחד העם היה מרכז העולם. למרכז הזה היה פרצוף דהוי של צריף דל ואפור, שניצב בחצר האחורית של בית מספר 108, בית הפועל המזרחי. שם שכן סניף בני עקיבא, שהיה ביתנו השני. מול בית הפועל המזרחי, בבית בן קומה אחת, התגורר רבי יעקב רוזנהיים, מנהיג אגודת ישראל העולמית... בכל מוצ"ש, היו חניכי בני עקיבא פוצחים בריקודים על הכביש שמתחת לחלונו. ריקודים מעורבים, יד ביד, בנים ובנות ביחד. בבני עקיבא לא שמעו אז על 'איסור נגיעה' ואיש מהאגודאים, באי ביתו של רוזנהיים, לא פצה פה. היום זה היה נגמר במכות".

עם קום המדינה דאגה התנועה לפתרונות דיור לפעיליה, כמו גם לעולים חדשים שהיו מזוהים עימה. במסגרת זאת נבנו שיכוני התנועה ברחבי הארץ. מספר שיכונים נבנו גם בשטח תל אביב: שיכון הפועמ"ז בצפון (רחוב לואי מרשל), שיכון הפועמ"ז ברחוב אבן גבירול, שיכון הפועמ"ז ברחוב הגשר (לימים יצחק שדה), שיכון הפועמ"ז קרית שלום ברחוב מסלנט.

בשנת 1955 רכשה התנועה את מלון קסטל הכושל כלכלית שברחוב אבן גבירול 166 (כיום בית וואלה), והפכה אותו למרכז הפועל המזרחי. והחל משנת 1956, מרכז למפלגה הדתית לאומית (מפד"ל) ולמוסדותיה. הבית המשיך לשמש את בנק אדנים למשכנתאות (של המפד"ל) עד לתחילת האלף הנוכחי. במקום בית הפועל המזרחי נבנה פרוייקט מגורים חדש.

..

.