שיכון אדמת וייס מאת דני רכט

המטייל התר אחרי פיסות נדל"ן בלתי ממומשות ברחובות ועידת קטוביץ' והרב פרידמן צפונית לרחוב יהודה המכבי, מופתע למצוא בסביבה זאת שיכונים דו קומתיים מתקלפים, בדגם המזכיר את בתי סוכנות אשר נבנו לאחר קום המדינה. ראשיתו של שיכון הפועלים הותיקים על אדמת וייס בהתארגנות שהחלה עוד ב-1936, במסדרונות מבצר ההסתדרות בית ברנר. שם החלה ההרשמה לאגודה שתכליתה הקמת שיכון פועלים באזור תל אביב. אלא שבינתיים, פרץ המרד הערבי (1936-1939) והנרשמים מצאו את עצמם מגוייסים כנוטרים.

עם סיום המרד הערבי, ובטרם קודם נושא השיכון מחדש, פרצה מלחמת העולם השניה, ונושא השיכון שוב נדחק הצידה. רק ב-1946, עשור לאחר ההתארגנות הראשונית, מאותרת קרקע המיועדת לשיכון. זאת אדמת הגרמני וייס אשר גורש מהארץ במהלך המלחמה. אלא שכסף לבנייה אין, והבנקים מסרבים להלוואה, מאחר והבעלות על הקרקע אינה מוסדרת. בשלב זה לקח על עצמו לוי אשכול, מזכיר מועצת פועלי ת"א אז, את הטיפול בשיכון. עניין הבעלות הוסדר רק עם הקמת המדינה ואבן הפינה לשיכון הונחה בתחילת 1949. העובדה שחלק ניכר מהבנאים היו המשתכנים עצמם, הביאה לבנייה בזמן שיא, והדירות הראשונות התאכלסו כבר בינואר 1950.

מחצית מדיירי השיכון היו אנשי מפא"י. השאר הזדהו כאנשי מפ"ם. בשנת 1954 נבנה שלב ב' של השיכון (מאה דירות). הפעם במסגרת מפעל השיכון העממי בצפון תל אביב אותו ניהל צבי לבון. מתכנן השיכון היה אוטו (אוריאל) שילר (1907-1992), אדריכל יליד ברטיסלבה, סלובקיה שעלה לארץ בגיל 1933. ותכנן בין השאר את גן הנדיב בזכרון יעקב.

עם בניית השיכון, הוקצא חלק מאדמת וייס לטובת בניית מבנה לבית חינוך תיכון של הפועלים, אשר שכן קודם בצריפי עץ שהוקמו על אדמת משק הפועלות צפון. הבניין החדש נבנה על אדמת הקק"ל והחברה ההסתדרותית שיכון ונחנך בחודש מאי 1950. בית חינוך תיכון בכתובתו החדשה (ועידת קטוביץ' 74) עבר לבעלות העיריה ונקרא תיכון עירוני ד'. אלא שבניין זה לא ענה על הצרכים ובשנת 1960 עבר בית הספר התיכון לכתובתו המוכרת (יהודה המכבי פינת וייצמן) ומבנה זה שימש את בית הספר היסודי יבנה במשך יותר מעשרים שנה. עם הזדקנות אוכלוסיית השכונה, נסגר בית הספר יבנה (תלמידיו עברו ללמוד בבית הספר היסודי בבלי). כיום, חזר המבנה לתיכון עירוני ד' ומשמש את החטיבה הצעירה של בית הספר.

..

.