שוק הדגים מאת דני רכט

המושג 'שוק דגים' מזכיר למטיילים רבים את שוק צוקיג'י בטוקיו (Tsukiji Fish Market 築地魚市場) או מתחמים דומים המציעים חוויות קולינריות שקשה לשכוח. אבל לילדים שגדלו בסביבת הקצה המזרחי של רחוב פלורנטין, בקרבת בית העולים (בשטחו ניצב כיום בית הספר ביאליק-רוגוזין) המושג מזכיר בעיקר את מחסן הדגים של תנובה שפעל שם בשנות החמישים והשישים. משה בן רובין מעיד ש"היינו נעצרים שם כדי להתבונן בעניין רב במשאיות שהיו פורקות טונות של קרפיונים חיים במחסן הדגים של תנובה. הפליאו אותנו הפועלים לבושי סרבלי הגומי ונעולי המגפיים שהגיעו עד לברכיהם, כשהם פורקים את הדגים מהמשאיות לבריכות דגים מלאות במים".

הסביבה הפקוקה תדיר, המחסור בשטח טעינה ופריקה למשאיות והגידול בפעילות המסחרית של תנובה, הביאו את ראשיה להחלטה על בניית מתחם חדש בפאתי העיר. מיקום שיאפשר כניסה ויציאה נוחים יותר למשאיות ולסוחרים. המתחם החדש הוקם בתחילת שנות השבעים בקרבת גרעין הכפר המצרי אבו כביר, בפינת רחובות הרצל והתחיה.

במתחם מחסן הדגים הסיטונאי של תנובה, שהיה מוכר יותר בשם שוק הדגים, נבנו שני מבנים גדולים. בפינה הדרום מזרחית נבנה בצורת האות L מחסן קירור גדול, ובית מנהלה נבנה בפינה הצפון-מערבית, הסמוך לבתי משפחת שניר ולשטח פרדס המשפחה. בין המבנים נסללה רחבה תפעולית לפריקה ולטעינה. כאן התנהל עיקר המסחר בדגים במשך עשרות שנים.

בתחילת האלף החדש הועידה העיריה את הסביבה המוזנחת (שוליים עירונים משובצים במוסכים, מחסנים ובנייה בלתי חוקית) לטובת בניית שכונה חדשה ופרסמה את תכנית האב מבואות יפו, שמתחם שוק הדגים הוא חלק ממנה. בשנת 2011 מכרה תנובה את מרבית המתחם (שטח של שש דונאם) לחברת נצבא שמקדמת תכנית חדשה שהוכנה על ידי משרד האדריכלים יסקי מור סיוון. לפי התכנית יבנו במתחם השוק לשעבר שלושה מבני מגורים מעל קומה מסחרית. שניים בגובה של שמונה קומות ומגדל מגורים בן 17 קומות. אשכול גני ילדים יפעל בחלקו האחורי של המתחם (רחוב 3426) בשטח שיוקצא לצרכי ציבור וכולל את בניין המנהלה שמתוכנן לעבור הליך שימור.

.