מועדון טניס תל-אביב / פסאג' יודפת מאת דני רכט

מגרש בית המסחר והמגורים בפינת הרחובות דיזנגוף ויודפת גדול יותר מהמגרשים הסמוכים לו, ומחזיק בשלושה מספרי בתים: 186, 188, 190 לאורך רחוב דיזנגוף. מאחר ובלא מעט מקרים דומים מסתתר סיפור מעניין (לדוגמא: הבתים המשותפים ברחוב ביל"ו) החלטתי לחטט במסמכיו. קיוויתי למצוא אולי שלושה בתים מיניאטורים שמגרשיהם אוחדו. ובכן, את זה לא מצאתי. למעשה, במשך כמעט ארבעה עשורים לא שימש המקום למגורים. זאת עד לבניית הבניין הנוכחי. לעומת זאת, מצאתי פרק עלום בתולדות ההסטוריה של הטניס בעיר העברית.

שטח שכונת אפרים שכלל במקור גם את משק הפועלות צפון (בין גבול השכונה המזרחי לרחוב אד"ם הכהן) מקורו בשלוש רכישות נפרדות של קרקע בשנת 1925. המגרש בפינת רחובות דיזנגוף ויודפת נכלל בפרצלציית אדמת שעבן. בחודש ינואר 1937 פנתה לעיריה הגברת דיטשמן בבקשה לרשיון לצריף ולסככה עבור בעלה ששכר את המגרש האמור שבבעלות שינגרטן. זאת במטרה להפעיל שם תחנת שרות למכוניות שתציע שרותי רחיצה, שימון, תיקונים וצבעות. אין עדויות המצביעות על כך שהמיזם העסקי של מיכאל דיטשמן יצא אל הפועל. בהמשך אותה השנה, בתאריך 16 בנובמבר 1937, התקבל אצל שינגרטן ושותפיו זיסקינד ודבורה רשיון להקמת גדר סביב השטח לצורך הפעלת מועדון טניס במקום.

מגרשי טניס במושבה האמריקאית-גרמנית, בנווה שלום-מנשייה וביפו פעלו כבר בתחילת המאה הקודמת. בשנות העשרים פעלו בתחום העיר העברית שני מועדוני טניס: האחד, של אגודת מנורה שייסדו החיילים המשוחררים. והשני של אגודת הספורט מכבי. העליה החמישית בשנות השלושים הביאה איתה לא מעט ייקים דוברי גרמנית וחובבי הספורט הלבן. המגרש של שינגרטן, זיסקינד ודבורה בפינת רחובות יודפת ודיזנגוף הושכר למועדון הטניס תל-אביב ונסללו בו שני מגרשי טניס. נשף של המועדון שנערך במלון פלטין בחודש נובמבר 1931 מעיד כי מועדון הטניס תל-אביב פעל כבר אז, אך במגרשים של מועדונים אחרים. ורק בשנת 1937 זכה המועדון לבית משלו. אגב, הנשף במלון פלטין הפך למסורת והתקיים מדי שנה. בשנת 1944 נפתחה ליגת טניס סדירה בהשתתפות שישה מועדונים. מועדון הטניס תל-אביב ייצג את העיר לצד שני מועדונים נוספים (מכבי תל-אביב ומכבי הצפון). המועדונים האחרים בליגה ייצגו את נתניה, חיפה וירושלים.

למרות השם "העירוני" של המועדון, לא היה זה מיזם ספורט חדש של העיריה, אלא מפעל חיים של איש אחד - מיקלוש סיץ' (1908-1992). בהמשך הפעיל סיץ' מגרשי טניס של המועדון גם ברחוב יהל"ל בשטח שכונת פרדס ביבי. בסוף שנות הארבעים נדד מועדון הטניס תל-אביב למתחם חדש - ליד רחוב פנקס וסמוך למקום בו ייבנה בהמשך בית החייל. בתחילת שנות השישים, כשנבנתה גם סביבה זאת, הקצתה העיריה שטח למועדוני הטניס ת"א ומכבי צפון למרגלות תל קסילה לצד שדרות רוקח. בשנות השבעים, ארבעים שנה לאחר היווסדו, נבלע מועדון הטניס תל-אביב בסקציית הטניס של אגודת הפועל תל-אביב, אך מיקלוש סיץ המשיך לנהלו עד צאתו לגמלאות.

מגרש שינגרטן ושותפיו עבר כמה ידיים עד שבתחילת שנות השבעים הוקם על המגרש מבנה ובו ארבע קומות מגורים מעל חנויות בקומות הקרקע והמרתף. המבנה החדש תוכנן על ידי המהנדסים השותפים רשקס וגולדמן. לחלק מחנויות קומת הקרקע חזיתות הפונות לרחובות דיזנגוף ויודפת. חנויות אחרות פונות לפסאג' יודפת שבקומת הקרקע. מדרגות ממרכז הפסאג' ירדו לקומת המרתף בה נוסדה בשנות השמונים חנות הספרים ליריק - המקום הראשון בעיר ששילב בין קפה לספרים (סנונית ראשונה לגל חנויות הספרים/ קפה שצצו בשנות התשעים). בפינת החנות היה קפה בשירות עצמי. הלקוחות היו משאירים כסף לכיסוי ההוצאות ומתיישבים עם ספל חם וספר טוב על אחת מהמדרגות היורדות אל חלל החנות, או על כורסה בפינה צדדית. בהמשך הפכה ליריק לרשת חנויות שהחזיקה בשיאה 25 נקודות מכירה. חלק מחנויות רשת ליריק נבלעו על ידי פרוזה, שהפכה בתורה לחלק מרשת חנויות מודן. חנות ליריק במרתף פסאג' יודפת שרדה עד שנות התשעים ואז נסגרה.

תודה להניה מליכסון

..

.