קולנוע חן מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בית קולנוע חן הניצב בפינת רחוב בן-עמי וכיכר צינה דיזנגוף נבנה על המגרש הלא-בנוי האחרון ממגרשי אדמת בית החרושת סיליקט. המבנה בעל דימוי המרפסות האופקיות, הינו חלק מאחידות חזיתות המבנים המקיפים את הכיכר לפי תכנית האדריכלית ג'ניה אוברבוך (1909-1977). עד לבנייתו בשנת 1949, פנו אחורי בית ארלוזורוב (תיאטרון אהל) וצידו של בית מרכז קופת חולים לבאי הכיכר אל מול המגרש הריק. בחזית המבנה ניטעו עצי פיקוס כחלק מהנטיעות סביב הכיכר.

בית הקולנוע תוכנן בסגנון הבינלאומי על ידי אדריכל אריה שרון (1900-1984) ונחנך בתאריך 15 במאי 1952 עם הקרנת הסרט 'סיפורי הופמן' (The Tales of Hoffmann). המבנה אשר תוכנן באופן פונקציונלי ומשוכלל לתקופתו, כלל אולם ויציע שיכולים לאכלס עד 1,500 צופים, מיזוג אוויר, אולמות המתנה, כניסות ויציאות נפרדות ורחבות, בית קפה, מזנונים, ארבע קופות וציוד הקרנה משוכלל.

בדצמבר 1974 השליך מחבל אשר ישב ביציע הקולנוע מטעני נפץ מאולתרים על הצופים באולם, תוך כדי הקרנת סרט. בפיגוע טרור זה נהרגו שניים מהצופים. בעקבות האירוע הוצבו שומרים בכניסות לבתי הקולנוע בעיר. במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת, חולק חלל שטחו הפנימי של בית הקולנוע לחמישה אולמות נפרדים ושמו שונה ל'רב חן'. בהמשך נוסף לקומפלקס אולם קולנוע שישי. במסגרת שיפוץ זה גם נוספה לבניין מעלית חיצונית אשר שינתה את מראה חזית בית הקולנוע. בימיו האחרונים פעלו בקומפלקס רק ארבעה אולמות הקרנה ו'רב-חן' הפך לשמה של רשת בתי קולנוע.

.