צריפי פלורנטין  מאת דני רכט

שכונה קטנה שהוקמה בשנים 1934-1935 מערבית לרחוב אברבנל ולשכונת פלורנטין. והפכה עם השנים למרכז נגריות, מסגריות ומלאכה. מאחורי בית הכנסת אהבת חסד מסתתרים משעוליה הצרים של השכונה (המסור, צריפין וחצרים) שאינם רחבים דיים למעבר כלי רכב. השכונה הוקמה על קרקע שהיתה בבעלות קריקוריאן, ארמני אמיד תושב יפו, ושותפיו. בראשית שנות הארבעים התאגדה 'משכנות אגודה שתופית לשכון בתל אביב' שחבריה גרו או היו בעלי עסקים בשכונה. מטרתם היתה לרכוש את הקרקע שעליה בנויים צריפיהם (בדומה לרכישת הקרקע בשכונת הרכבת עוד קודם), אלא שרישום כמה מהמגרשים על שם חברי האגודה, סכסוכים בין חברי האגודה, סכסוכים בין האגודה לבעל הקרקע, והעברת הקרקע אל האפטרופוס לנכסי נפקדים לאחר שמר קריקוריאן עזב את הארץ והפך לנפקד.

במבנה בפינת המחוגה והנגרים פעלו במשך שנים מועדונים (המחוגה, קוסמונאוט, סלואו משה) המצטיינים במוסיקת אוף מיינסטרים איכותית. ממערב לשכונת הצריפים, עמד בית סדנאות האמנים (מגרש הדקלים ובית הספר דרויאנוב לשעבר) במקומו נבנה בית ספר חדש לידי הסביבה. תכנית עירונית עתידית מייעדת את שטח צריפי פלורנטין לקרייה ציבורית גדולה שתשרת את תושבי פלורנטין, כמו גם את תושבי המתחמים החדשים שייבנו.  

בגבולה המערבי של השכונה פעל  הקולקטיב ברחוב המשור. בצמוד לשכונה הקטנה מצד דרום (בין הרחובות מעון, אברבנל וסלמה) נבנה פרוייקט רביעיית פלורנטין בתכנון האדריכל אילן פיבקו. וצפונית לשכונה קודמו מבני מגורים (על אף התנגדויות התושבים) כחלק מתכנית מרכז החרש והאמן בשטח מרכז וולובלסקי לשעבר.

.

.