ארמון תוצרת חוץ מאת דני רכט

סביב הכיכר המרכזית של מתחם יריד המזרח ופסל הפועל העברי נבנו בשנות השלושים ביתני תצוגה בגדלים שונים. שלושת הגדולים בהם היו ארמון תוצרת הארץ שפיאר את התוצרת העברית, ביתן בריטניה הגדולה שהציג מוצרים מרחבי האימפריה הבריטית וארמון תוצרת חוץ. שני אגפיו הצדדיים שימשו ביתני למדינות שהציגו ביריד. האגף המזרחי שימש כביתן צרפת. אגף המערבי שימש כביתן איטליה. החלל המרכזי והגדול יותר של ארמון תוצרת חוץ שימשה תצוגה למוצרים ממדינות שונות אשר לא היה להן ביתן משל עצמן.

עם הקמת התזמורת הסימפונית הארץ-ישראלית (שהפכה למים לתזמורת הפילהרמונית הישראלית) נדרש לה אולם, שבהעדר אולמות מתאימים באותה התקופה, החליט הכנר ברוניסלב הוברמן (1882-1947), מנהלה האמנותי של התזמורת מאותה השנה ועד מותו, כי ארמון תוצרת חוץ ישמש אולם הבית של התזמורת החדשה. זאת למרות שמהבחינה האקוסטית הוא היה רחוק מהסטנדרטים המקובלים. על קונצרט הפתיחה שהתקיים באולם זה בדצמבר 1936 ניצח ארטורו טוסקניני (1867-1957). על שם הוברמן וטוסקניני נקראו רחובות בשטח פרדס ליטוינסקי לשעבר.

בהמשך נדדה התזמורת אל אולמות אחרים כמו אהל שם ברחוב בלפור ואולם בית ארלוזורוב (אשר שימש גם כאולם הבית של תיאטרון אהל). זאת עד לשנות החמישים עת נחנך היכל התרבות, אולם הבית של התזמורת.

בחודש ספטמבר 1938 פורסם בעתונות כי אולם הקונצרטים בארמון תוצרת חוץ יהפוך לקולנוע הצפון. הכניסה לבית הקולנוע קצר הימים שהפעיל האדון ארנס בנדיקובסקי היתה מדרך התערוכה ומכיכר פלומר ולא ממתחם יריד המזרח. אלא שאם הפיכת המתחם למתחם צבאי בריטי, הוחרמו האולמות והביתן האטלקי אשר שימש את קולנוע הצפון, הפך למוסך לכלי רכב צבאים.

.

.