בית יצחק שיללר מאת אדריכל ניקי דוידוב

ראשיתו של הבניין שתוכנן ע"י האדריכל יצחק רפופורט עבור יצחק שיללר היתה בשנת 1933, אולם תעודת גמר לבניין הוצאה רק ב-1937. יצחק רפופורט תכנן מספר בניינים בקטע זה של שדרות רוטשילד – בתים 134, 136, ואף את הבניינים הסמוכים לו במס' 112, 118 ו-117 מצידה המערבי של השדרה. כל הבניינים מאופיינים בקומפוזיציה מקופדת , ואלמנטים ארכיטקטוניים ייחודים. הבניין בשד"ר 114-116 הוא לכאורה עם מיעוט אלמנטים ארכיטקטוניים אבל יוצר קומפוזיציה ייחודית באמצעות פרגמנטציה (קיטוע) של נפחי הבניין.

בניין זה חריג בחזית הארוכה לאורך השדרה, הוא כולל למעשה שני בניינים צמודים עם חדרי מדרגות נפרדים. אורך החזית נפתר ע"י פרגמנטציה (קיטוע) של הבניין ל-5 מודולים נפחיים, במישורים שונים אחד מהשני, הקוטעים את רצף החזית ויוצרים הדגשים אנכיים המעצימים את חזות הבניין. ע"י כך נוצרת קומפוזיציה ייחודית דינמית של מכלול הבניין עם זרימה לכיוון צפון.

המודול הצפוני הוא נפח נקי שפינתו עטופה במרפסות הפונות צפונה. בצידו הדרומי הוא משיק לחלון חדר מדרגות שקוף שמחבר למודול הבא, המתנשא לגובה 4 קומות . הקומה הרביעית היא חיבור קומפוזיציוני, של שני המודולים הכוללים חדרי המדרגות, שמהווים הדגשים אנכיים. קומפוזיציה אופיינית לרפופורט – משטח אטום גדול עם הדגש של חלון עגול קטן במודול הצפוני, במודול הדרומי פס חלונות אנכי המעוצב כחלונות, רגילים ואיננו מתחרה בטרמומטר המרהיב במודול הצפוני. ומעומת עם פתח אופקי צר (בדומה לבית שגריר צרפת ביפו). הנפחים של שני המודולים מתחברים ע"י מרפסות הפונות לשדרה, החובקות לכאורה את המודול שאחריו, ויוצרות המשכיות. המודול בקצה הדרומי של הבניין נסוג יחסית למודול צפונית לו, והוא מתחלק לשתי יחידות, משטח החלונות שבקצהו אלמנט מרפסות בולט. שבניגוד למרפסות האחרות, הוא נפח בנוי שממנו נגרעו המרפסות ויוצר מעין סיומת לבניין. מגוון אלמנטי המרפסות והמודולים המשתנים בקו הבניין שלהם, מוסיף משחקי הצללה דינמיים המגוונים את החזית הארוכה.

במשך השנים, הטיפול המדוקדק של הקומפוזיציה הופר עם שינוי האלמנטים של חדרי המדרגות, ככל הנראה לצרכי מיגון אחרי ההפצצות של מלחמת העולם ה-II, בתיק הבניין לא ניתן למצוא עדות לכך. השינויים שנעשו בבניין פגמו בערכים הארכיטקטוניים של הקומפוזיציה הייחודית במקור. בכל האזור התרחשה התדרדרות עקב נטישת אוכלוסייה וחדירת משרדים, על בסיס של שימוש חורג, לבנייני המגורים בדירות קטנות, שלא תאמו את רווחת המגורים המקובלת באותה עת.

בשנת 1981 הוחל בקידום התכנית להתחדשות לב העיר תל אביב של האדריכל אדם מזור. הבניין ברוטשילד 114-116 נכלל ב"אזור המודל", הקטע הראשון בתכנית שקודם כמקרה מבחן ליישומה של התכנית החדשנית. במסגרת זו, הבניין נכלל ברשימת הבניינים שנאסרה הריסתם וב-1984 הוחל בהגשת תביעות משפטיות לפינוי המשרדים, והחזרת הדירות למאגר המגורים. באותן שנים, בהן התעכב האישור הסטטוטורי של התכנית, בשל המהלכים החדשניים של שימור מירקם קיים, היתה חשיבות רבה לעודד את התחדשות האיזור, באמצעות הלוואות ומעניקים של עיריית ת"א ומשרד השיכון, הקמת משרד 'לב העיר' ברחוב שינקין, וכן פיתוח רחובות משולבים – רחוב אנגל ולאחר מכן רחוב הגלבוע, לשיפור הרווחה הסביבתית באזור .

כתוצאה ממהלכים אלה, עוד לפני אישור סטטוטורי של התכנית, הוגשה, בשנת 1986, ע"י אדריכל יהודה קירשנר, בקשה להיתר בניה, עבור אברהם חכמי חברת 'סביני'. הבקשה כללה תוספת קומה רביעית ודירת גג, תוספת של 4 דירות, ל-11 הדירות הקיימות. בתנאים להיתר נדרשה שמירת אופיו האדריכלי האחיד של המבנה והפרופורציות הקיימות בין קירות חוץ, שמירה על הנפחיות של החזית והפרופורציות של הפתחים, שימור אלמנט מדרגות הכניסה לבניין, והותרה סגירת המרפסות בזכוכית. הבית שופץ בשנת 1988 על ידי האדריכלים יהודה קירשנר ושמואל גילמן. כדי להתאימו לתנאי המגורים של שנות השמונים, עבר הבניין שינוי יסודי בחללים הפנימיים, ונוספו מעליות. במהלך העבודות עלה הכרח בתוספת עמודי קונסטרוקציה חיצוניים לחיזוק המרפסות. הבניין המשופץ מחופה אבן, חריגה לתגמירים האופייניים לאזור, ובמרפסות שנסגרו בזכוכית כהה. המסגרת הקונסטרוקטיבית הכבדה מעפילה על הארטיקולציה העדינה והמערך הקומפוזיציוני של הבניין, כיום קשה לזהות את הבניין המקורי. יחד עם זאת ראוי לציין שהטרמומטרים הייחודיים, שהיו מוקדים עיצוביים של הבניין המקורי נעלמו מחזית הבניין שנים רבות לפני כן, ושתכניות הבניין המקורי לא היו מצויות בתיק הבנין.

דני רכט מוסיף: מראשיתו נבנה הבית בסביבה בורגנית. בין מאות הדיירים במהלך השנים, נזכיר את המנהיג הציוני-כללי יהושע סופרסקי (1879-1948) ורעייתו חנה (1880-1961) שגרו במקום עד להשלמת בית סופרסקי בכיכר הבימה. בהמשך התגוררו בבית שיללר הפרדסן דוד אטינגר, סוחר חומרי הבניין יעקב בוטקובסקי, הקבלן זאב גורל, ברוך אביבי (1910-2002) מנהל אגף החינוך בעיריית תל-אביב ונוספים.

אדריכל ניקי דוידוב, ריכז את תכנון 'לב העיר' במשרד אדם מזור- מכון אורבני 78.

.

.

.