בית ויניק (גימנסיה בן יהודה) מאת דני רכט

בית מגוריו של ד"ר מאיר ויניק, נבנה בשנת 1925 על ידי האדריכל יוסף ברלין בשכונת תל נורדאו. העליה החמישית הביאה לגידול משמעותי בישוב ובשנים 1933-34 הגיעו לארץ יותר משבעים אלף עולים. חלקם התמקם סביב הציר שזכה לכינוי 'בן יהודה שטראסה'. גידולה המהיר של האוכלוסיה בחלק זה של העיר ואופייה, הביאו את דר' יוליוס לוינזון, בעצמו עולה מגרמניה, לפתוח גימנסיה שהתנהלה בפיקוח הועד הלאומי בביתו של ד"ר ויניק. במהרה הפכה גימנסיה בן יהודה למקום הלימודים המועדף לעולים מגרמניה בראשית דרכם בארץ. גם משום אסכולת החינוך הייקית. וגם מאחר שדר' יוליוס לוינזון לא נהג להשאיר כיתה כפי שנהגו בבתי ספר אחרים בעיר. המורה למוסיקה היה המוסיקאי דניאל סמבורסקי (שיר העמק). והמורה לגיאוגרפיה היה ד"ר שאול (סלי) לוין, לימים ממייסדי אוניברסיטת תל אביב ומנהל מחלקת החינוך בעיריה. על שמו נקרא בית הספר תיכון עירוני ה'.

הגימנסיה פעלה ברחוב הגליל 7 (רחוב מאפו כיום). תקופה מסויימת גם פעל סניף ברחוב הירקון 104. בשנות השלושים החלה לפעול בבית הגימנסיה אגודת מכבי הצפון. ובהמשך, גם אגודת הספורט ברית מכבים עתיד בראשה עמד פריץ לוינזון במשך עשרות שנים. מדובר בשתי אגודות שהיו קשורות אל מכבי תל-אביב. בימות הקיץ הפעילה הגימנסיה קייטנה על חוף הים בהנהלתה ובהשגחתה של דר' שושנה מאיר. הקייטנה יועדה לגילאי 5-14 שנים והתמקדה בלימוד השפה העברית לילדי עולים.

בשנת 1938 הורחב הבית ואף נוספה לו קומה שלישית. במסגרת מדיניות העיריה באותן שנים הוסרו כל הקישוטים והחזית החדשה שנבנתה, עוצבה על ידי ריכרד קאופמן ברוח הסגנון הבינלאומי. בשעות הערב שימשו כיתות הגימנסיה לפעילויות חינוך ותרבות שונות. בין היתר התקיימו במקום קורסים של התאחדות עולי גרמניה ואוסטריה. גימנסיה שלווה היתה קשורה בתחילת דרכה לגימנסיה בן יהודה ושימשה בית ספר תיכוני לחלק מבוגריה .

לאחר קום המדינה שימש המבנה את אכסניית מאפו הצהל"ית. לצד פתרון מגורים ארעי לחיילים, פעל במקום גם מועדון. אחר כך שימש הבית את בית הספר תיכון עירוני ו'. בשנת 1966 הועבר תיכון ו' אל בית גימנסיה בלפור ברחוב מזא"ה. והבניין שימש כבית זמני לתיכון עירוני י"א עד מעברו של זה למשכנו הקבוע על אדמת בית העולים (בחלק מהשטח פעל בית חולים ירקון) לשעבר. מאוחר יותר נהרס בית גימנסיה בן יהודה. במקומו ובמקום הבית שעמד שלצידו, פועל כבר שנים מגרש חנייה.

תודה לגב' שולה וידריך ולפרופ' רם גופנא.

.